מדינת ישראל נ' טייב מרק

לפניי בקשה לביטול כתב האישום .

מבוא

1. כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 .

2. כתב האישום כנגד הנאשם מבוסס על צילום רכבו של הנאשם.

   טענות הצדדים

3. המבקש טוען כי יש להורות על ביטול האישום שכן המאשימה לא פעלה על פי הוראות סעיפים 239א ו- 225א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשכ"א – 1961, ולא נשלחה לנאשם הודעה על ביצוע העבירה בתוך ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה כנדרש.

4. לטענת המבקש כדי להתבסס על חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד- 1974, על המאשימה להציג אישור רשות הדואר שיש בו ראייה מספקת לכך שאכן נשלחה לנאשם בדואר רשום הודעה על ביצוע העבירה. לטענתו, אמנם בחומר הראיות קיים "אישור משלוח דבר דואר רשום" אך לאור הפסיקה אין בכך בכדי להוות ראיה מספקת המעידה על מסירה שכוללת את שם המקבל, תאריך המסירה, שם הדוור המוסר וכו'.

5. המבקש טוען כי עתה לאחר חלוף זמן כה רב הנאשם לא יכול להתחקות אחר הנהג בפועל.

6. המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת כי נשלחה למבקש הודעה בדבר ביצוע העבירה וזאת בתוך פרק הזמן הנדרש בהתאם לחוק. לביסוס טענה זו הגישה המאשימה "אישור משלוח דבר דואר רשום" הנושא תאריך הדפסה 02.12.15 .

   דיון

   חובת ההודעה