תת"ע 6356-04-13 מדינת ישראל נ' שושן ישראל מסעוד

1.לפני בקשה לתיקון כתב האישום כך שיתווסף עד תביעה.

2.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בהיותו שיכור, בכך שבדוגמה של אויר נשוף שלו נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף הינו 505 מיקרוגרם, עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה ותקנה 169 ב' לתקנות התעבורה.

3.ביום 12.5.09 לאחר שהמשיב כפר במיוחס לו בכתב האישום, הודיעה המבקשת על תיקון כתב האישום על דרך של הוספת עד נוסף, סרגיי בדנקו.

טענות הצדדים

4.ב"כ המבקשת טען, כי מאחר וטרם נשמעו ההוכחות, אין בהוספת העד מטעמה כדי לפגוע בהגנת המשיב. זאת ועוד, אינטרס הציבור גובר על הפן הטכני בגין אי צירוף העד מלכתחילה לכתב האישום.

5.ב"כ המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, היה למבקשת זמן מספיק כדי לצרף את העד מושא הבקשה לכתב האישום. כתב האישום הוגש באפריל 2013, מאז התקיימו 3 דיונים בנוכחות המבקשת, כשאחד מהדיונים היה קבוע להוכחות והתייצבו עדי המבקשת. המועד להוספת עד מטעם המבקשת חלף זה מכבר, והמדובר בפגם מהותי, שכן היה בכוונת המשיב לזמן את העד מושא הבקשה כעד הגנה מטעמו.

דיון והכרעה 

6.סעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), קובע את סמכותו של ביהמ"ש לתקן את כתב האישום, כדלקמן:

"(א) ביהמ"ש רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין,

לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול."

תכלית החקיקה שבסעיף 92 לחסד"פ ברורה: לאפשר ניהול יעיל והוגן של המשפט הפלילי, למנוע זיכויים "טכניים" עקב טעויות בכתב האישום ובתנאי שהתיקון אינו פוגע בהגנת הנאשם.

וכך נקבע בת"פ (י-ם) 366/99 מ"י נ. אהוד סבירסקי ואח':