תת"ע 6306-01-16 מדינת ישראל נ' יוסף קיסי

בעניין: בקשה לביטול פסק דין.

1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 14.3.16 (להלן: "פסק הדין").

2.במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת ונגזר עליו קנס בסך 1,000 ₪.

3.המבקש טען כי הזימון לדיון לא הגיע לידיו וכי הוא לקוי ומנוגד להוראות הדין כאשר תאריך המסירה – 4/12 אינו מלא ואף סותר את תאריך חותמת הדואר – 3/12/15. כפר בביצוע העבירה וטען כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו ולמשפחתו נזק כבד משום שהוא עלול לאבד את מקור פרנסתו. טען כי יש לו טענות הגנה טובות וכי על המאשימה היה לשלוח הזמנה אף לבא כוחו. לאחר החלטת בית משפט מיום 18.12.16 צירף הנאשם תצהיר לבקשתו.

4.המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" ומהווה אישור מסירה כדין.

5.לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה, וזאת לפנים משורת הדין, ובכפוף לתשלום הוצאות מטעם המבקש.

6.על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את הכרעת הדין וגזר הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו.

7.משלוח הדוח באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 15/106 קריב נ' מ"י, 20.1.15).