חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

תת"ע 6029-11-15 מדינת ישראל נ' פרנקל מני

: | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום פתח תקווה
6029-11-15
19.5.2016
בפני השופטת:
רות וקסמן

- נגד -
המבקש:
פרנקל מני
 המשיבה:
מדינת ישראל
החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 27.1.16, בהעדר התייצבות המבקש, ובו הורשע המבקש בעבירה של אי חגירת חגורת בטיחות, בניגוד לתקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, ונגזר עליו קנס בסך 350 ₪.

טענות הצדדים

לטענת ב"כ המבקש, המבקש לא התייצב לדיון מאחר ולא קיבל לידיו את הזימון למשפט. ב"כ המבקש ציין כי הכתובת הרשומה על כתב האישום הינה כתובתו של המבקש. המבקש קיבל לידיו דרישה לתשלום חוב וכך נודע לו על המשפט שהתקיים בתאריך 27.1.16. לפיכך, טען כי הותרת ההרשעה על כנה יהיה בה משום עיוות דין למבקש.

ב"כ המבקש הפנה, בין היתר, לעפ"ת 15741-02-16 קפלן נ' מדינת ישראל וכן לעפ"ת 2493-07-14 אוסמן עבדו נ' מדינת ישראל.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה מן הטעם שלמבקש נשלח זימון בדואר רשום אשר חזר בציון "לא נדרש" והמדובר במסירה כדין. עוד נטען כי המבקש לא הראה כיצד נגרם לו עיוות דין ולא הראה טעם לביטול פסק הדין.

דיון והכרעה

סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), קובע את אמות המידה המנחות את ביהמ"ש בבואו להחליט בבקשה לביטול פסק דין. הסעיף קובע שני טעמים, שאינם מצטברים, המצדיקים ביטולו של פסק דין: קיום סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם למשפטו או לחילופין גרימת עיוות דין לנאשם כתוצאה מאי ביטול פסק הדין.

ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל נקבע כי: "בשלב זה ניצב המבקש לפתחו של בית המשפט כאשר מבוקשו הוא לקבל "כרטיס כניסה" לקיום חוזר של הליך שהתנהל לכאורה כדין והסתיים. על המבקש מוטל אפוא הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיימים טעמים המצדיקים את הנעת גלגלי המערכת מחדש".

א. בחינת סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש

לטענת ב"כ המבקש כאמור, הסיבה לאי התייצבותו של המבקש לדיון נובעת מכך שלא קיבל הזמנה לדין. אולם, מעיון באישור המסירה, עולה כי ההזמנה לדין נשלחה לכתובתו של המבקש – אותה הכתובת שציין המבקש בבקשתו, וחזרה בציון "לא נדרש", כך שבהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי מתקיימת "חזקת המסירה", ועל המבקש הנטל להפריכה. בענייננו, המבקש לא העלה כל הסבר מדוע הדואר לא נלקח ולא צירף כל אישור מהדואר המעיד על נסיבות אחרות, כך שהמבקש לא עמד בנטל המוטל עליו.

באשר לעפ"ת 15741-02-16 קפלן נ' מדינת ישראל, אליו הפנה ב"כ המבקש, שם בתיק בית משפט קמא לא היה אישור מסירה, אלא כל שהיה בתיק היה פלט מחשב המצביע על אישור מסירה מזכירותי שההזמנה חזרה "לא נדרש", זאת בשונה מענייננו, שכן בתיק דנן מופיע אישור מסירה של דבר דואר רשום (ת/1) להבדיל מאישור מסירה מזכירותי.

עיינתי גם בפסק הדין עפ"ת 2493-07-14 אוסמן עבדו נ' מדינת ישראל שצירף ב"כ המבקש, המפנה לעפ"ת 20102-08-11 שניתן ע"י כב' השופט צלקובניק. שם כב' השופט צלקובניק עושה הבחנה בין תקנה 44א אשר חלה על הזמנות למשפט בעבירות קנס לבין סעיף 237 לחסד"פ אשר חל בעבירות תעבורה שאינן בגדר עבירות קנס. בשורה ארוכה של פסקי דין, של בתי משפט מחוזי אחרים (בניגוד לקביעתו של כב' השופט צלקובסקי) חלה תקנה 44א על עבירות שאינן עבירות קנס, כך למשל עפ"ת 9378-12-08 שאדי כבהא נ' מדינת ישראל, עבירת מהירות של במקום (כב' השופטת נגה אוהד).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>