תת"ע 5436-07-13 מדינת ישראל נ' יורצ'וק ולרי

הנאשם הגיש בקשה לזמן, כעדות הגנה מטעמו את עורכת הדין חוה ראובני, שהינה סגנית בכירה ליועצת המשפטית של משרד התחבורה, וכן את נצ"מ שרית פיליפסון ממשטרת ישראל.

נעתרתי לבקשה, בהחלטתי מיום 10.7.16, שאז הוגשו לבית המשפט שתי בקשות. האחת, בקשה של עו"ד חוה ראובני עצמה, לביטול זימונה לעדות. השניה, בקשה של המאשימה, לביטול הזימון לעדות שהוצא לנצ"מ פיליפסון.

קיבלתי את תגובות בא-כוח הנאשם לבקשות אלה, וקבעתי כי מכלול הבקשות יידון בישיבת יום 22.8.16. באותו דיון הודיע בא-כוחו של הנאשם כי "אני לא מתכוון להשתתף בדיון הזה" (עמ' 29 לפרוטוקול, שורה 4), ואילו בא-כוח המאשימה חזר על הטיעונים הכתובים המפורטים שהגיש.

אקדים ואומר - בשלב הנוכחי, של בקשה לזימון עד, בית המשפט אינו נדרש להכריע בשאלה אם קיים סיכוי שהנאשם יראה, באמצעות אותה עדות, ביסוס לטענות ההגנה שלו. עליו רק להראות כיצד העד, לשיטתו, רלוונטי להוכחת טענותיו. יתכן, כי בסופו של יום, הנאשם לא יוכל לבסס את טענותיו על אותה עדות של העד. עם זאת, הנחה שכזו אינה יכולה לשמש, מלכתחילה, בסיס להימנעות מזימונו של העד.

מצאתי טעם רב בדברי המאשימה. יתכן, כי בסופו של יום, יתברר כי העדויות של שתי העדות לא שפכו אור כלשהו על התשתית העובדתית הנחוצה לשם הכרעה בתיק הנוכחי. יתכן, כי בסופו של יום יתברר כי לעדות אין נתונים או אינפורמציה שיש בה כדי לחזק את טענותיו של הנאשם.

אך גם אם נדמה, בשלב הנוכחי, כפי שטוענת המאשימה בטיעוניה, כי ייקשה על הנאשם לבסס טיעוני הגנה על ידי שמיעת עדותן של שתי עדות אלה, אינני מוצאת בסיס למנוע את עצם ההעדה של העדות.