תת"ע 4654-12-14 מדינת ישראל נ' לוי

ביום 1.12.14 נרשמה למבקש הזמנה לדין שעניינה נהיגת רכב בעת שתוקף רישיון הנהיגה שלו פקע מעל שישה חודשים ובמקרה זה תקופה "קצרה" של כעשרים ושבע שנים (!!). משלא התייצב המבקש לדיון לאחר שזומן אליו כדין – נשפט בהיעדרו והוטל עליו עונש ההולם לנסיבות העבירה. כעת עותר המבקש לבטל את פסק הדין בנימוק שבעת ביצוע העבירה שהה בארץ על מנת לבדוק אפשרות לבצע "עלייה" לארץ לאחר 33 שנים בהן חי בארה"ב. לטענתו, בעת שנתפס על ידי השוטר נהג עם רישיון הנהיגה האמריקני שלו. התביעה טוענת כי הנאשם כדין ולא התייצב ואין מקום לבטל את פסק הדין.

דיון והכרעה

לאחר העיון הגעתי לכלל מסקנה כי יש לבטל את גזר הדין אך לא את הכרעת הדין. כידוע, קיימים שני טעמים בעטיים יבטל בית המשפט פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם. האחד, קיום טעם סביר לאי התייצבות הנאשם לדיון. השני, שכנוע בית המשפט כי אי ביטול פסק הדין יסב לנאשם עיוות דין. במקרה זה לא מצאתי כי מתקיימים מי מהטעמים הנ"ל. הנאשם לא נתן הסבר מדוע לא התייצב לדיון בעניינו הגם שקיבל הזמנה לדין ובה מועד משפטו. המבקש אינו חולק כי תוקף רישיון הנהיגה הישראלי שלו פקע כעשרים ושבע שנה. לטענתו נהג ברכב עם רישיון נהיגה אמריקני אולם הוא אינו טוען כי היה על השוטר להכיר בתוקף רישיון הנהיגה הזר כשווה ערך לרישיון ישראלי ואינו מציין מכוח מה עשויה לנבוע הכרה זו. יחד עם זאת, אני סבור כי תקופת שהותו הממושכת של המבקש בארה"ב עשויה להסביר מדוע לא חידש תקופה כה ארוכה את רישיונו הישראלי. הנאשם אינו בלתי מורשה וחטאו העיקרי בפרשה זו הוא שלא ביצע המרה מבעוד מועד של הרישיון הזר לפני שאחז בהגה. כיוון שלטעמי לנסיבות אלה עשוי להיות משקל לעניין הענישה ההולמת בנסיבות אני מבטל את גזר הדין וקובע את התיק לטיעונים לעונש ליום 22.6.16 שעה 08.30. המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ו, 18 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.