תת"ע 4100-11-13 מדינת ישראל נ' לוי

מבוא

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חציית קו הפרדה רצוף שלא נמצא לצידו קו קטעים בניגוד לתקנה 47(ד) ו- 47(ה)(5) לתקנות התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.

2. נטען בכתב האישום, כי ביום 25.08.13 סמוך לשעה 12:55, נהג הנאשם ברכב בכביש 60, וביצע עקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה, תוך חציית קו הפרדה רצוף שלא נמצא לצדו הימני קו קטעים.

3. הנאשם כפר במיוחס לו וטען, כי אמנם בוצעה על ידו עקיפה אך היא נעשתה ללא חציית קו ההפרדה הרצוף.

4. לנוכח כפירתו הנ"ל של הנאשם, התיק נקבע לשמיעת הראיות בפניי. בדיון ההוכחות העיד מטעם המאשימה רס"מ אבי בן לולו (להלן: "השוטר"), אשר הבחין בנאשם מבצע את העבירה וערך ביחס לכך מזכר (ת/1) ודו"ח פנימי (ת/2). מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו.

    

    

   העובדות שאין עליהן מחלוקת

5. אין מחלוקת, כי הנאשם עקף את רכב השוטר באזור המותר לעקיפה. כמו כן, אין מחלוקת, כי באותה עת שוחח השוטר בטלפון נייד.

6. אין גם מחלוקת, כי הנאשם הגיש תלונה נגד השוטר בגין שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית, חציית קו הפרדה רצוף והתבטאות כלפיו באופן שאינו מנומס וראוי לשוטר.

7. שורש המחלוקת הוא בשאלה האם כטענת המאשימה, בהמשך נסיעתו, עקף הנאשם רכבים נוספים ואף עקף אוטובוס תוך כדי חציית קו הפרדה רצוף. או כטענת ההגנה, שאמנם הנאשם ביצע עקיפה של רכבים נוספים אולם היה מדובר בקו קטעים והוא עשה זאת כדין.