תת"ע 3654-11-14 מדינת ישראל נ' סיף

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

מבוא

1. הנאשם מואשם בכך שביום 01.08.14 סמוך לשעה 00:55, באזור מחסום המנהרות, נהג ברכב שהיו מותקנות בו חגורות בטיחות, מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות, בניגוד לתקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א- 1961.

2. הנאשם ביקש להישפט על העבירה ובמועד ההקראה כפר במיוחס לו בכתב האישום, וטען כי כאשר הגיע לנקודת הבידוק במחסום, בהיותו בעצירה, שיחרר את החגורה על מנת להוציא תעודה מזהה מכיסו האחורי. לפיכך, ביקש הנאשם לקבוע את התיק להוכחות.

3. מטעם המאשימה העיד רס"מ אופיר אילוז, השוטר אשר הבחין בביצוע העבירה וערך את הודעת תשלום הקנס (ת/1) (להלן: "השוטר"); מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו.

   דיון והכרעה

4. לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בדו"ח נותר בליבי ספק לגבי ביצוע העבירה על ידי הנאשם. ואפרט:

   השאלה נעומדת להכרעה היא האם הנאשם נהג מבלי שהיה חגור או הסיר את החגורה רק בסמוך למחסום.

5. מקובל הוא כי על המאשימה הנושאת בנטל ההוכחה להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם נהג מבלי שהיה חגור, וכי העובדות והראיות אינן מתיישבות עם מסקנה הגיונית אחרת כלשהי, זולת אשמת הנאשם. לעומת זאת, הנאשם, די לו בכך שיצביע על ספק סביר ויראה כי גרסתו הינה אפשרות מתקבלת על הדעת, שיש לה אחיזה בחומר הראיות ושאיננה בבחינת השערה נטולת בסיס בראיות או אפשרות תיאורטית גרידא (ראה: י. קדמי, על הראיות, מהדורה משולבת ומעודכנת תש"ע – 2009, חלק רביעי, עמ' 1674- 1681).

6. השוטר העיד בפניי כי באותו יום ביצע אכיפה של עבירות תנועה בסמוך למחסום המנהרות. על פי עדותו, הוא עמד מחוץ לניידת בסמוך למחסום והבחין בנאשם שאינו חגור עוד בטרם הגיעו לעמדת הבידוק.

7. אין מחלוקת כי הנאשם לא היה חגור בעת עצירתו בעמדת הבידוק. אמנם השוטר ציין בהודעת הקנס כי נשמר "קשר עין רצוף" והייתה "תאורת מחסום" אולם, מהראיות שהובאו בפניי התעורר בליבי ספק שמא נפלה טעות ולא כך היה.