תת"ע 3487-12-15 מדינת ישראל נ' עטאללה ואח'

הובאה בפני בקשה לביטול פסק הדין בו נדון המבקש בהעדרו, ביום 11.6.17.

הנאשם הורשע בהעדרו, ביום 11.6.17, בגין נהיגה ברמזור אדום לאחר שחלפו 5 שניות או יותר, והוטלו עליו פסילה על תנאי לחודשיים למשך שנתיים וקנס בסך 1,200 ₪.

המבקש עתר לביטול פסק הדין בנמקו את אי התייצבותו לדיון עקב שבר בכף רגלו השמאלית. המבקש צרף אישור חופשת מחלה מיום 13.5.17 למשך 30 יום ואישור מחלה מיום 30.10.17 לתקופה שבין 13.5.17 – 20.9.17.

המבקש טען כי הוא מנהל עסק של מכירה והשכרת רכבים וכי העבירה בוצעה ע"י סודאן מאדי, שנהג ברכב בעת ביצועה (להלן – הנהג). המבקש טען כי בשל נסיבותיו הרפואיות נבצר ממנו להסב את הדו"ח על שם הנהג, מבצע העבירה.

המבקש צרף לבקשתו זכרון דברים שנערך בינו לבין הנהג, מיום 16.7.15, לפיו הנהג רכש ממנו את הרכב תמורת סך של 6,000 ₪. בזכרון הדברים צוין כי הקונה יהיה אחראי מיום 16.7.15 לכל קנס, דוח או נזק שיגרם לרכב ומתחייב להעביר ולשלם את כל הקנסות והדוחות על שמו.

המאשימה התנגדה לבקשה בטענה כי התיק היה קבוע לשמיעת ראיות אך הנאשם לא התייצב לדיון על אף שזומן כדין . באשר לטענה בדבר מחלתו, נטען כי היה עליו להגיש לביהמ"ש בקשה לדחיית הדיון במועד.

המסגרת המשפטית

סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לדון אדם בהיעדר וקובע חזקה כי אם הוזמן ולא התייצב בבית המשפט יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו, וכי בית המשפט רשאי לדונו בהיעדר. ונביא בקצרה את נוסח הסעיף.

"240.(א)בעבירות לפי פקודת התעבורה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל–1970, שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או בעבירות לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קבע, יחולו סדרי דין אלה:

..........

(א)2נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו;

(א)3בית המשפט רשאי לדון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עיוות דין לנאשם ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר.......

(ב) על פסק דין מרשיע שניתן לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 130(ח) ו-(ט).