מדינת ישראל נ' טאוילי

1. בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 15.5.18 (להלן: "פסק הדין").

2.במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה בכביש המחולק לנתיבים בניגוד לתקנה 36(ד) ונגזר עליו קנס בסך 600 ₪.

3.המבקש טען כי מדובר בעבירה שמעולם לא ביצע, וכי מדובר באי הבנה או ברכב אחר אשר ככל הנראה ביצע את העבירה. טען כי בניגוד לטענות השוטר, הוא נסע מכיוון יוקנעם לכיוון חיפה וכלל לא הגיע לצומת יגור, שכן הוא נסע מתחת לגשר בצומת יגור, ועובדה כי השוטר עצר אותו אחרי יותר מחמישה קילומטר מהצומת הנטען. טען כי אמר לשוטר כי בוודאי מדובר ברכב אחר, וכי השוטר סירב להקריא לו מה הוא רשם בדו"ח ולכן המבקש סירב לחתום על הדו"ח. טען כי הגיש בקשה להישפט למרכז לפניות נהגים והמתין לזימון, וכי מעולם לא קיבל זימון לדיון. טען כי פנה לדואר בטמרה בכדי לברר פשר חזרת דבר הדואר מהסיבה שלא נדרש אך לא קיבל כל מענה, וכי בתקופה האחרונה קיימת בעיה בחלוקת הדואר בעיר. טען כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין וביקש לקבל יומו בבית המשפט.

4.המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" ולפיכך יש לראותו כאישור מסירה כדין.

5.לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

6.על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו, ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה.

8.יחד עם זאת, המבקש כפר בביצוע העבירה והעלה טענות הגנה אפשריות באשר לנסיבות ביצוע העבירה. בנסיבות אלו אני סבורה כי יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

9.סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 500 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 8.8.18, שאחרת- יוותר פסק הדין על כנו.