תת"ע 3303-09-13 מדינת ישראל נ' פרידנזון שרותים לוגיסטים בע"מ

כנגד הנאשמת, חברה בע"מ, הוגש כתב אישום המייחס לה, מכוח "חזקת הבעלות", ביצוע עבירה בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, זאת לאחר שביום 27.2.13 בשעה 04:22 בצומת כבישים 70 ו-781 רכב שמספרו 6398215 מסוג "נתמך למכולה", הרשום על שמה, צולם כשהוא לא מציית לאור אדום ולא עוצר לפני קו עצירה כמתחייב.

לטענת הנאשמת מי שנהג ברכב אליו חובר אותו נתמך היה מר חסן סאבא (להלן: "סאבא"). מר סאבא סרב לקבל אחריות על העבירה והכחיש כי נהג ברכב הרלוונטי. לאחר ששמעתי את העדויות, התרשמתי מהעדים, בחנתי את המסמכים שהוגשו ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון להרשיע את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה.

מאחר שאין מחלוקת כי העבירה בוצעה ברכב הרשום על שמה של הנאשמת, הסוגייה היא האם הצליחה הנאשמת לסתור את חזקת הבעלות, הקבועה בסעיף 27ב לפקודת התעבורה והקובעת כי:

א.נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג אותה שעה... זולת אם הוכיח מי נהג ברכב...

ראיות הנאשמת לעניין זהות הנהג נשמעו בישיבה מיום 2.11.14 בה העידו נציג הנאשמת מר הנרי בוחבוט (להלן: "בוחבוט") ומר סאבא.

מר בוחבוט העיד כי לאחר קבלת הדוח נערכה בדיקה בדוח הפעילות ממנה עלה כי מר סאבא הוא שנהג ברכב הרלוונטי. דוח הפעילות הוגש כנ/1 ומתברר כי מדובר בתדפיס המתייחס לנסיעה שביצע מר סאבא במשאית מס' 81-646-14, עם נגרר 803, בתאריך הרלוונטי בשעות הרלוונטיות כשיעדו אוניברסיטת חיפה.

לדברי בוחבוט סאבא הוזמן למשרדי החברה שם חתם על מסמך נ/3 בו הוא מאשר כי הוא זה שנהג ברכב במועד הרלוונטי וביצע את העבירה.

מר בוחבוט ציין כי סאבא החל לעבוד בחברה מספר חודשים לפני המקרה, ממשיך ועובד בה עד היום, כי תפקודו מצוין והוא הביע פליאה על כך שהוא מתנער מאחריותו לאירוע.

מר בוחבוט סיפר כי בבעלות החברה כ – 140 משאיות וכי לאחר חתימתו של סאבא על נ/3 הועבר החומר לעו"ד שהכין תצהיר לשם הסבת הדוח במשטרה ואף עליו חתם סאבא, אולם תצהיר זה אינו בידיו, ומובן כי לא הוצג ולא הוגש בדיון.