תת"ע 33009-08 מ.י. ענף תנועה ת"א נ' הירש

בפניי בקשה כי אפסול עצמי מלשבת בדין, על פי הוראת סעיף 77א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

הבקשה הועלתה במהלך דיון שנערך ביום 6.10.14, בו הייתה אמורה להישמע פרשת ההגנה.

טענת ההגנה היא כי על בית המשפט לפסול עצמו, שכן בהחלטה מיום 3.9.14, נדרש הנאשם להפקיד בקופת בית המשפט סכום של 20,000 כתנאי לקיום חקירה נגדית, וזאת בנסיבות בהן המאשימה לא העלתה דרישה זו, אלא בית המשפט החליט על כך מיוזמתו.

עוד נטען כי אין הצדקה להפקדת הסכום האמור, כאשר לא ידוע מראש מי הם העדים שיוזמנו מטעם התביעה, וזאת בשעה שההגנה לא ביקשה לחקור את עורך התצהיר מטעם יצרן בלוני הכיול, אלא את עורכי התעודות הנלוות לבלוני הכיול.

נטען כי הדרישה להפקדת הסכום האמור, נועדה להצר את צעדיו של הנאשם, ולמנוע ממנו להתגונן כראוי מפני כתב האישום שהוגש כנגדו.

בנוסף, טען בא כוח הנאשם כי בית המשפט קיבל שורה של החלטות חד צדדיות, שאינן מעלות שאלות משפטיות, משום שבית המשפט לא מצא לנכון לנמק החלטות אלה, ואף קבע קביעות עובדתיות שלא על פי חומר הראיות.

באת כוח המאשימה התנגדה לבקשה, וטענה כי ניכר ניסיון מצד ההגנה לגרום להתמשכות ההליכים בתיק זה. כל טענה אפשרית מכל סוג שהוא שהועלתה על ידי ההגנה, זכתה להתייחסות בית המשפט אשר נימק את החלטותיו, ובחלק מהמקרים ציין כי הנימוקים יינתנו במסגרת הכרעת הדין. באת כוח המאשימה טענה כי הדרישה להפקדת הסכום לא הייתה ביוזמת בית המשפט, אלא בדיון מיום 3.9.14, עתרה המאשימה כי ההגנה תישא בכל ההוצאות הכרוכות בזימון עורך התצהיר מטעם יצרן בלוני הכיול, בציינה כי תצהיר מסוג זה הוגש בעבר בעשרות תיקים, לרבות תיקים בייצוגו של בא כוח הנאשם דנן.

דיון :

1.בפסק דין עפ"ת (מחוזי- ת"א ) 31798-12-10, אליעזר רודיטי נ' מדינת ישראל, נדונה השאלה האם תעודה שנערכה בבריטניה, בה נרשמת תכולת הגז בבלון הכיול, ניתנת להגשה כראייה באמצעות אנשי המעבדה במשטרת ישראל. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ר. בן יוסף), הגיע למסקנה כי תעודות בלון הכיול הן בגדר "רשומה מוסדית", כמשמעות מונח זה ב- סעיפים 35 ו-36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. עוד הוסיף וקבע כי הדרישה לזימון עד מחו"ל כדי שיעיד על תכולת הגז בבלון הכיול היא בלתי סבירה ובלתי מעשית, ויש לראות בעד כמי ש"נבצר להעידו".

בקשת רשות ערעור על פסק הדין האמור ופסקי דין מחוזיים נוספים שדנו באותה סוגיה, נדחתה על ידי בית המשפט העליון ב- רע"פ 3981/11 נעם שרביט נ' מדינת ישראל (להלן- עניין שרביט).

בית המשפט העליון קבע כי מצרף הראיות, אלה שהוגשו בשלב הערעור ואלו שהתבררו בערכאות הדיוניות, מלמד כי אין עילה להתערב בתוצאה אליה הגיעו בתי המשפט המחוזיים.