תת"ע 2737-09-16 מדינת ישראל נ' דביר רבקה

בפני בקשה זהה בארבעה תיקים, והיא ביטול כתבי האישום מחמת התיישנות.

עניינן של העבירות בתיקים אלו הינו נהיגה במהירות מעל המותר אשר נתפסה בעדשת המצלמה א' 3 לפי הפירוט כדלקמן:

א.XXXXגורמשוב דיאנה - נהיגה ביום 4/9/15 במהירות של 126 קמ"ש במקום בו מותרת נהיגה של 60 קמ"ש.

ב.XXX איפרגן מיקאל אור - נהיגה ביום 6/9/15 במהירות של 122 קמ"ש במקום בו מותרת נהיגה של 60 קמ"ש.

ג.XXXרייזנברג אסף - נהיגה ביום 27/9/14 במהירות של 101 קמ"ש במקום בו מותרת נהיגה של 50 קמ"ש.

XXX דביר רבקה - נהיגה ביום 18/4/16 במהירות של 95 קמ"ש במקום בו מותרת נהיגה של 50 קמ"ש.

הטענה המשפטית:

הטענה העולה בתיקים הללו הינה אחת ועניינה, בקשה לביטולם של אלו מחמת התיישנות, שכן לטענת הסנגור לפי סעיף 225א לחסד"פ, לרשות המאשימה עומדים 4 חודשים מיום ביצוע העבירה אשר יש בתוך כך לשלוח הודעה לנאשם בדבר העבירה אותה ביצע, או להגיש כתב אישום בתוך הזמן הנקוב בסעיף, מה שלפי דעתו לא נעשה בתיקים הללו, ומכאן שחזקת המסירה הקבועה בחוק לא נתמלאה כדבעי ואינה עומדת לטובת המאשימה.

אישורי המסירה, אם הוצגו, לטענתו אינם מוכיחים את דבר המסירה לנאשמים ואינם ממלאים אחר הוראות החוק והפסיקה.

מכיוון שהסוגיה הינה אותה הסוגיה איגדתי את ארבעת התיקים בהן נטענה הטענה מפי הסנגור ואבחן בסופו של יום בכל תיק מהי התוצאה לאור הנתונים המיוחדים לה.