תת"ע 2667-10-14 מדינת ישראל נ' נגדי

1.בפני בקשה מטעם המאשימה לחזרה מהסדר טיעון.

2.הנאשם עומד לדין בגין עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה.

למקרא כתב האישום עולה כי הנאשם נהג ביום 3.10.14, לפנות בוקר, רכב פרטי ברחוב השומרון בתל אביב, כשהוא שיכור, כך שבדגימת נשיפה מגופו נמצא ריכוז אלכוהול של 350 מיקרו גרם בליטר אויר נשוף.

3.ההקראה בתיק נקבעה ליום 27.11.14.

הסנגור הגיש בקשה לשינוי מועד הדיון, עקב הסדרת הייצוג – לה נעתרתי והדיון נקבע ליום 30.12.14.

4.ביום 30.12.14, הוצג בפני בפתח הדיון, הסדר טיעון, שהושג בין הצדדים.

בהתאם להסדר הצהירה התובעת על תיקון כתב האישום לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה, ונמסר לי כי הצדדים יעתרו במשותף לענישה של 6 חודשי פסילת רישיון, בניכוי הפסילה המנהלית, פסילה מותנית, קנס והתחייבות.

5.בית המשפט הבהיר כי אינו כבול בהסדר הטיעון והסנגור אישר שאכן זה ההסדר.

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, מסר כי ההסדר מקובל עליו והוא יודע שבית המשפט אינו כבול בהסדר.

בשלב זה, ובטרם ניתנה הכרעת דין והורשע הנאשם, קמה התובעת ממקומה וביקשה לחזור בה מהסדר הטיעון.

6.התובעת נימקה בקשתה כי טעתה, עת הציעה את ההצעה לסנגור באולם, שכן עיינה בטעות ברישום תעבורתי של נאשם אחר ולא ברישום של הנאשם נשוא תיקנו. "הצעתי לחברי הסדר שאינו עומד באף מתחם ענישתי ואני סבורה ששיקול זה לאחר שלא נגרם כל עינוי דין לנאשם כי תוך פחות מדקה הודעתי שאני חוזרת בי אינו שקול לנזק הציבורי הכבד שייגרם לציבור בעקבות הסדר זה".

בהמשך פירטה התובעת, כי מדובר במי שבעברו הרשעות קודמות בשכרות ונהיגה בזמן פסילה.