תת"ע 18197-11-16 ישראל נ' טל מינץ

בפני בקשה להטלת הוצאות ההגנה בתיק זה, על המשיבה, מכוח הסמכות הקבועה בסעיף 80 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין).

תמצית טענות ההגנה – מדובר בהליך סרק, מראשיתו ובהתעמרות של השוטר, עד התביעה במבקשת וכיוון שלבסוף, זוכתה המבקשת , יש מקום להטיל על המשיבה, הוצאות הגנתה של המבקשת בשיעור של 4026 ₪ ובנוסף, בשכר טרחתו של ב"כ המבקשת, בסך 2925 ₪ והוצאות בגין השחתת זמנן של המבקשת ועדת הגנה מטעמה, בסך 900 ₪.

תמצית טענות המשיבה - אין מקום לחיוב בהוצאות, שכן הנאשמת זוכתה רק בשל העובדה שבית המשפט לא נעתר לבקשת דחייה של המשיבה, לאחר שנודע לבאת כוח מטעמה, כי עד התביעה חולה ולא יתייצב לדיון.

לשיטת המשיבה, בנסיבות אלה, אין המבקשת זכאית להוצאות על פי סעיף 80 לחוק העונשין ויש לדחות את הבקשה.

הצדדים הפנו לחקיקה הרלוונטית ולפסקי דין שונים, לתמיכה בטיעוניהם וכן, הפנה ב"כ המבקשת, למספר החלטות שניתנו בתיקים בהם הופיע השוטר, עורך הדו"ח.

דיון והכרעה

ברע"פ 4121/09, שגיא נ' מדינת ישראל, סקר בית המשפט העליון את ההלכה הנוהגת באשר להטלת הוצאות הגנת נאשם על המדינה, בהקשר להליך בבית המשפט לתעבורה וקבע כך:

"מנוסח סעיף 80 לחוק העונשין עולות שתי עילות שבהתקיימן עשוי נאשם אשר זוכה בדין לזכות בפיצוי. העילה האחת, עניינה כי לא היה יסוד להאשמתו של הנאשם, ואילו השניה עניינה בכך שהתקיימו "נסיבות אחרות המצדיקות זאת" ... אולם חשוב להדגיש כי "גם מי שחלף על פני אחת משתי משוכות אלה אינו זכאי לפיצוי אוטומטי. לשון הסעיף קובעת כי בית המשפט 'רשאי (...) לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מאסרו או מעצרו'" . סעיף זה הוא אתר של איזון בין שיקולים נוגדים. מחד יש להביא בכלל חשבון הנזק שנגרם לנאשם בעקבות ההליך הפלילי שנכפה עליו... הליך פלילי מביא עמו פעמים רבות גם פגיעה בקניינו של הנאשם, באשר הוא כרוך ברגיל בעלויות כספיות ניכרות, בין אם על שום הצורך לממן את הוצאות ההגנה המשפטית, בין אם לאור פגיעה אפשרית ביכולת ההשתכרות של הנאשם, לאורך המשפט ולפעמים גם לאחריו. מאידך, יש להביא בכלל חשבון את האינטרס הציבורי המשמעותי באכיפת החוק. לציבור בכללותו יש אינטרס משמעותי כי גורמי אכיפת החוק יעשו את מלאכתם נאמנה ללא חשש, למען שמירתה של מדינת ישראל כמדינת חוק".