תת"ע 1654-10-15 מדינת ישראל נ' עבד אל חי מוחמד

בפני בקשה לביטול גזר דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 31.01.16.

במסגרת גזר הדין, הטלתי על המבקש קנס בסך 1,000 ₪, 3 חודשי פסילה בפועל, הפעלתי 10 חודשי פסילה שהותנו בתיק אחר וזאת בחופף, 4 חודשי פסילה מותנית למשך 3 שנים וזאת בגין עבירת מהירות.

לטענת ב"כ המבקש, אין למבקש כל אשמה באשר לאי התייצבותו לדיון שכן הוא – כסנגורו היה אמור להופיע לדיון וזו אחריותו הבלעדית. עוד טען כי ביום הדיון הגיע מאוחר לבית המשפט מכוון שהיו לו דיונים בפתח תקווה וכאשר הגיע, התברר כי המבקש נשפט בהיעדר. ב"כ המבקש סבר בתום לב שאף אם יגיע באיחור יספיק להיכנס לדיון, אך לא כך היה.

באשר לענישה, טען ב"כ המבקש, כי מדובר בענישה מחמירה ורוצה הוא להציג בפני בית המשפט את טיעוניו, על מנת שזה יקל עם המבקש.

עוד הוסיף, ב"כ המבקש כי הוא מוכן לשלם הוצאות אישיות על מנת שבית המשפט יפתח שעריו בפני המבקש.

ב"כ המשיבה, הביע התנגדותו לבקשה וזאת מהסיבה שניתנו דחיות רבות בתיק לבקשת הסנגור והוא בחר שלא להתייצב לדיון האחרון. לגבי הענישה טען כי העונש שהוטל על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה המקובל ואי היעתרות לבקשה לא תגרום לעיוות דין.

לאחר עיון בבקשה ונימוקיה, ולאחר שהבחנתי כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ממש ביום הדיון, אני מקבל את בקשת ב"כ המבקש וזאת לפנים משורת הדין ובכפוף לתשלום הוצאות

בסך 500 ₪.

המבקש ובא כוחו מתבקשים להגיע לדיון שאקבע, לא יהיו דחיות נוספות ולא אבטל את פסק הדין אם אף הפעם לא התייצבו לדיון.

מבטל את פסק הדין שניתן בתיק זה ביום 31.01.16 וקובע התיק להקראה ליום 14.07.16