תת"ע 1450-05-15 מדינת ישראל נ' יוסף

לנאשם מיוחסת עבירה על תקנה 74(ב') לתקנות התעבורה, בכך שהותיר את רכבו בלא השגחה ובלא שהפסיק את פעולת המנוע והוציא את מפתח ההצתה.

המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט, אשר לצידה קנס בסך 250 ₪. הנאשם הגיש בקשה להישפט, כפר בעבירה המיוחסת לו וביום 5.7 שמעתי ראיות הצדדים.

לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם, שקלתי את טענות הצדדים ושבתי ועיינתי בחומר שהוגש, השתכנעתי כי המאשימה עמדה בנטל השיכנוע כנדרש במשפט פלילי להוכחת העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.

למעשה, גם אם אקבל את גרסת הנאשם במלואה, עדיין יש להרשיעו בביצוע העבירה. הנאשם אישר כי יצא מהרכב תוך הותרת המנוע פועל והוסיף:

"הרכב היה פחות ממטר וחצי מהחנות, מיד כשהגיעו פניתי את הרכב. אבא שלי היה ליד הרכב. הסברתי לשוטרת שאין כניסה למקום למעט טעינה ופריקה ומאחר ודבריי לא מצאו חן בעיניה היא חיפשה איזו תקנה בחוק יש לאפשר לה לקנוס אותי בכל מקרה".

התקנה מחייבת הפסקת פעולת המנוע בכל מקרה של יציאה מהרכב, ו"השגחה" בידי אביו של הנאשם, אשר עמד בסמוך לרכב אין די בה. בהקשר זה ראו החלטת בית המשפט בחיפה בתיק 3054-03-09 מדינת ישראל נ' קובי אטאון לפיה:

הנאשם הודה כי יצא מרכבו מבלי שהפסיק את פעולת המנוע ומבלי שהוצא מפתח ההצתה. די בעובדות אלו כדי להרשיע את הנאשם בעבירה לפי תקנה 74(ב) לתקנות התעבורה"

כמו כן ראו החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר אישר הרשעת נהג אוטובוס באחריות לתאונה, ובין השאר בעבירה על התקנה דנן, תוך קביעה כי לא היה רשאי לצאת מהאוטובוס ולהותיר את המנוע פועל, אף לצורך בדיקת סביבת האוטובוס בטרם תחילת נסיעה (ע"פ 13664-06-13 מדינת ישראל נ' יובל אסולי).

ואם הותרת המנוע פועל תוך שהנהג הוא שמשגיח על הרכב וסביבתו אסורה, מקל וחומר שהדבר אסור מקום שהמשגיח הינו אדם אחר. שבעתיים נכון הדבר מקום שהתברר כי אותו משגיח כלל אינו מורשה לנהוג ברכב הרלוונטי, שכן רשיון הנהיגה שלו אינו מתאים לכך.