מדינת ישראל נ' בן בסט

בפתח הכרעת הדין אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה במהירות של 139 קמ"ש (לאחר הפחתה של 5 קמ"ש כנדרש בנהלי ההפעלה של המשטרה) כאשר המהירות המותרת במקום היא 90 קמ"ש, עבירה על תקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

1. ביום 9.9.23 בשעה 10:35 לערך, נהג הנאשם ברכב מנועי מסוג יונדאי בצבע לבן, מספר רישוי 48-069-11 (להלן: "הרכב"), בכביש 1 מכיוון מזרח לכיוון מערב. אותה שעה, על שול ימין בכביש 1, עמד השוטר האוכף, רס"ב יוסף פרנקו (להלן: "השוטר פרנקו"), בסמוך לאופנוע משטרתי ומתוקף תפקידו, ביצע אכיפה של עבירות מהירות מופרזת באמצעות מכשיר הממל"ז. הנאשם חלף על-פני השוטר פרנקו והמשיך בנסיעה לפרק זמן שאינו ידוע. השוטר פרנקו החל בנסיעה אחרי הנאשם ועצר אותו בשול הדרך בהמשך. לאחר דין ודברים קצר בין הנאשם לבין השוטר פרנקו, הונפקה הודעת תשלום קנס אשר ייחסה לנאשם עבירה של נהיגה במהירות מופרזת של 139 קמ"ש (לאחר הפחתה) כאשר המהירות המותרת במקום היא 90 קמ"ש.

    

   המחלוקת:

2. הנאשם ביקש להישפט בגין הודעת תשלום הקנס האמורה. בדיון ההקראה שהתקיים ביום 24.9.24 כפר באשמה המיוחסת לו וטען כי הגיש בקשה לביטול הודעת תשלום הקנס למרכז פניות נהגים אך זו הוגשה באיחור ונדחתה. הנאשם טען כי נסע כחוק והבחין בשוטרים מרחוק שעמדו בצד ומדגיש כי נסע בנתיב השמאלי ביותר וברגע שהבחין בשוטרים הסתכל על מחוג המהירות ומתוך אינסטינקט, האט את מהירותו. הנאשם טען כי היה מוקף מכוניות, מלפנים ומאחור, ועמד באופן עיקש על טענתו כי נסע מתחת ל-100 קמ"ש בוודאות. עוד ציין הנאשם כי השוטר הציג לו את המהירות כשהוא עצר אותו וכאשר שאל את השוטר האם מדובר בקנס בסך 1,000 ₪, השוטר אמר כי מדובר ב-1,500 ₪ ותיקן את הסכום של הקנס בהתאם לסכום הגבוה.

    

3. לאור כפירתו של הנאשם באשמה, נקבע התיק לשמיעת ראיות. במסגרת זו, העיד השוטר פרנקו ובאמצעותו הוגשה הודעת תשלום הקנס שנכתבה בכתב ידו. ההודעה כללה גם טופס בדיקות תקינות של המכשיר (ת/1); מסמך מודפס שבו שוכתבה הודעת תשלום הקנס (ת/2) ותקליטור עם מצלמות הגוף של השוטר (ת/3). אציין מעתה כי מדובר בשוטר מקצועי ואמין.

    

4. עיון בכפירתו של הנאשם וכן מבירור שנערך עימו בפתח הליך שמיעת הראיות, עלה כי הנאשם אינו חולק על תקינות המכשיר אשר שימש לאכיפה וכי אין מחלוקת בדבר כישוריו או מיומנותו של השוטר פרנקו בהפעלת הממל"ז. הכפירה התמקדה אך ורק בסוגיית הזיהוי וקשר העין הרציף שנשמר בין השוטר פרנקו לרכבו של הנאשם. הנאשם עמד איתן על גרסתו, כפי שנמסרה לשוטר בשטח, כי הוא סבור שהשוטר פרנקו טעה בזיהוי וכי לא ייתכן שנסע במהירות המיוחסת לו בכתב האישום.