תת"ע 12314-08-16 מדינת ישראל נ' משה שלמה אשר

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 28.6.16, הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לאור אדום ברמזור (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וטען: " לא נסעתי באור אדום וגם לא באור כתום. נסעתי באור ירוק. בדו"ח היא רשמה דברים שלא שאלה אותי. היא לא נתנה לי לכתוב ולהגיב".

ביום 26.2.17, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העידה המתנדבת מרים ג'ריסי, עורכת הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העידו הנאשם ואשתו, סיון אשר, עדת הגנה 1.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 28.6.16, בסמוך לשעה 18:50, נהג הנאשם ברכב בגבעת שמואל, על הגשר המוביל לבני ברק, בצומת הרחובות מבצע קדש – בן גוריון ובהגיעו לצומת, נצפה על ידי העדה, כאשר אינו עוצר רכבו לפני קו העצירה או מעבר החציה, אף שהאור ברמזור בכיוון נסיעתו התחלף לאדום, ממשיך בנסיעה ופונה שמאלה, לכיוון בני ברק.

העדה הורתה לנאשם לעצור את הרכב ורשמה מפיו את הדברים הבאים:" נכנסתי לצומת בכתום, בירוק והיא עצרה אותי בכתום. לפי דעתי לא ראתה את הרמזור".

העדה ערכה, ב-ת/1, סקיצה של מקום האירוע.

העדה נחקרה והשיבה כי הבחינה תחילה באור ברמזור בכיוון נסיעת הנאשם, כשהוא מתחלף מירוק לכתום ואז לאדום ורק לאחר מכן, הביטה לעבר כיון נסיעת הנאשם והבחינה בו חוצה את קו העצירה, כך שאין ספק בליבה, כי הנאשם אכן חצה את קו העצירה, כשאור אדום דולק ברמזור בכיוון נסיעתו.

העדה נחקרה והשיבה כי עמדה על אי התנועה וראתה את הצומת בבירור.

העדה נחקרה והשיבה כי כתבה תחילה את דברי הנהג, מיד עם עצירתו.

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור, אך נכנס לצומת באור ירוק, שאולי התחלף לכתום, כאשר היה באמצע הצומת. הנאשם טען כי העדה עמדה על המדרכה, במקום ממנו לא יכלה להבחין ברמזור בכיוון נסיעתו וכן, טען כי העדה הורתה לו לעצור את הרכב, כיון שהיה האחרון בטור כלי הרכב.