מדינת ישראל נ' קדר

צר לי על העיכוב הבלתי סביר במתן החלטה זו.

לצערי, נאלצתי כיומיים בשבוע לדיון במאות תיקים ולפיכך ההחלטה התעכבה.

1.בתאריך 7 אפריל 2012 נהג המבקש באופנוע מסוג סוזוקי בכביש מספר 33, בדרך שאינה עירונית, על שטח הפרדה בנוי, במהירות של 135 קמ"ש - בה מותרת מהירות מירבית של 90 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54א' לתקנות התעבורה.

2.כנגד המבקש הוגש כתב אישום והוא זומן להתייצב לדיון בעניינו ביום 24 אוקטובר 2012 בבית משפט לתעבורה בחדרה.

בתאריך 24 אוק' 2012 התייצב המבקש ובעניינו נחתם הסדר טיעון בו הורשע והוטל עליו לשלם קנס בסך 900 ₪. כן נגזרו לו 2 חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים, וגזה"ד נחתם ביום 24 אוק' 2012.

3.בתאריך 9 לנוב' 2014 הגישה ראש לשכת תביעות תעבורה חדרה, בקשה הנושאת את הכותרת: "בקשה לביטול גזר-הדין ולמחיקת כתב האישום".

בבקשה זו נטען כי בהמשך לדיון שהתקיים בפרקליטות המדינה מחלקה אזרחית, בעניין תובענה ייצוגית 45495-01-14 כהן ואח' נ' מדינת ישראל, בהקשר לדוחות שהופקו על-ידי עמדת צילום אלקטרוני הממוקמת בכביש 65 ק"מ 33, הוחלט כי כל דוחות המהירות שהופקו במקום האמור בין התאריכים 24/4/12 ח- 27/6/13 – ימחקו.

לפיכך נתבקשתי לבטל את גזר-הדין בתיק זה ולמחוק את כתב האישום.

4.ביום 13 לנובמבר 2014 ניתנה החלטה בבקשת המאשימה. הוריתי לנאשם להגיב לבקשה בתוך 30 יום; כמו כן קבעתי כי אם לא תוגש תגובה במועד, גזר הדין יבוטל והנאשם יזוכה. עוד נקבע באותה החלטה כי הקנס ששולם יוחזר לידי הנאשם. עוד הוריתי, כי מזכירות בית המשפט תעביר העתק מן ההחלטה לידי המרכז לגביית קנסות אם התיק הועבר אליהם.

5.ב"כ המבקש הגיש לבית המשפט בקשה מפורטת להשבת כספים ובמקביל לחייב את המאשימה בתשלום פיצויים לנאשם (המבקש).

בראשיתה של הבקשה נטען כי הבקשה מוגשת מכוחם של סעיף 80 וסעיף 81 לחוק העונשין התשל"ז-1977; תקנה 9(א) לתקנות סדר הדין הפלילי (פיצויים בשל מעצר או מאסר) התשמ"ב-1982; וכן מכוח תקנה 21 לתקנות סדר הדין הפלילי התשל"ד-1974.