מדינת ישראל נ' אטדגי שי

בפתח החלטתי אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם בתיק זה וזאת מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה בניגוד לתקנה 23(א)(2) בתקנות התעבורה – אי ציות לאות שוטר במדים.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וטען כי עצר את רכבו מיד כאשר הבין שהמדובר בשוטר המורה לו לעצור.

בהתאם לעדותו של ע.ת 1 (עד התביעה היחיד בפרשה זו) ביצע הוא ביום האירוע אכיפה של עבירות מהירות עם מכשיר מסוג "דבורה" בעודו מפעיל המכשיר מתוך ניידת סמויה (ניידת ללא כל סימן חיצוני המאפיין אותה כרכב משטרתי).

במהלך מדידת המהירות "נעל" ע.ת 1 את רכב הנאשם כמבצע עבירת מהירות לכאורה, ולאחר נעילה זו יצא למרכז הכביש על מנת לסמן לו לעצור.

בהתאם לעדותו של ע.ת 1 לא עצר הנאשם והמשיך בנסיעה.

ע.ת 1 נכנס לניידת הסמויה, דלק אחר רכב הנאשם והורה לו לעצור באמצעות מערכת הקריזה.

הנאשם עצר מיד את רכבו.

מאחר והמהירות הנמדדת שלכאורה "ננעלה" במכשיר הדבורה נמחקה מהמכשיר, החליט ע.ת 1 שלא לייחס לנאשם עבירת מהירות בכתב האישום, אך ייחס לו עבירה של אי ציות לאות שוטר במדים כתוצאה מאי עצירתו המידית במקום.

הנאשם בתגובתו המידית לשוטר, בישיבת ההקראה בפני ובמהלך עדותו הראשית טען בתוקף כי לא הבין שהמדובר בשוטר היוצא למרכז הכביש ומורה לו לעצור.

הנאשם הבהיר כי לא ראה כל ניידת משטרה לצד האדם שיצא למרכז הכביש (בדיעבד השוטר), לא ניתן היה להבין כי המדובר באיש לובש מדים שכן מי שיצא למרכז הכביש לבש וסט צהוב כפי שלובשים נהגים בעת תקלה עם רכבם.

במהלך עדותו הסביר הנאשם כי מאחר ובאותה תקופה היו בנגב מספר אירועים של גניבת רכבים לאחר שנהגים תמימים נעצרו לסייע למתחזים עם תקלות ברכבם, חשש הנאשם כי המדובר באירוע דומה ובחר שלא לעצור.

ברגע שהבין כי הרכב שמאחוריו הוא ניידת, מיד עצר רכבו כמבוקש ממנו על ידי השוטר.

לתמיכה בעדותו העיד הנאשם מטעמו את אמו המבוגרת שהייתה עמו ברכב בזמן האירוע, וכן הגיש סרטו אשר צולם על ידו מיד כאשר נעצר על ידי השוטר, ובו מראה הנאשם את האופן בו היה לבוש השוטר וכן את השיח שבין הצדדים מיד לאחר האירוע.