תת"ע 10917-03-16 מדינת ישראל נ' אורן אדר

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו יוחס לו כי נהג במכונית בדרך עירונית בצומת הרחובות אלוף שדה ורזיאל ברמת גן במהירות של 90 קמ"ש, העולה על מהירות של 60 קמ"ש הרשומה בתמרור, וזאת בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר במיוחס לו.

הנאשם פרט כי הוא מודה בכך שנהג במקום ובזמן במכונית אשר פרטיה מופיעים בכתב האישום. הנאשם גם לא חלק על כך שרכבו שלו הוא שצולם. הנאשם כפר בנתון של 90 קמ"ש, ובמילים אחרות – כפר הוא בכך שנהג שם כדי מהירות של 90 קמ"ש.

לאור הכפירה נקבע והתקיים דיון הוכחות.

במסגרת פרשת התביעה, ומשויתר הלכה למעשה הנאשם על זימון חקירת אנשי מעבדת א/3, מכון התקנים והתע"צ (ומשלא חלק הוא גם על דבר המהירות המותרת במקום) הוגשו בהסכמה ע"י התביעה המסמכים הבאים:

עותק הודעת תשלום הקנס ובה התצלומים שהפיקה המערכת א/3 (ת/1), תצלומים מוגדלים (ת/2, ת/3), תעודו עובד ציבור לעורך דו"ח מהירות במערכת א/3, תעודת עובד ציבור הפעלה ותקינות יחידת קצה במערכת א/3, תעודת כיול ממכון התקנים הישראלי, ותעודת עובד ציבור לבדיקת תימרור במיקום האכיפה (כל אלה סומנו ת/4).

עוד לבקשת התביעה ובהסכמת הנאשם, הוגשה הודעת תשלום הקנס המקורית שקיבל לידיו בזמנו הנאשם ובה תצלום צבעוני (סומנה ת/5).

מטעם ההגנה העיד הנאשם (ע.ה.1).

הצדדים סיכמו בעל פה ולבקשת הנאשם הותר לו גם בנוסף לכך לצרף, כמבוקשו, למסגרת סיכומיו, גם עותק של מכתב אשר העביר בזמנו הנאשם למרכז הארצי לפניות נהגים.

לאחר שנתתי דעתי לראיות, לעדות הנאשם ולסיכומי הצדדים, מסקנתי היא שהתביעה הוכיחה כנדרש את אשר יוחס לנאשם בתיק זה ולפיכך דינו להרשעה בעבירה אשר יוחסה לו.