תת"ע 1076-11-13 מדינת ישראל נ' שחאדה, תת"ע 4601-01-14 מדינת ישראל נ' מעדי, תת"ע 4513-01-14 מדינת ישראל נ' נאטור, תת"ע 3775-03-14 מדינת ישראל נ' בולוס

בארבעת התיקים שבכותרת התעוררה שאלה זהה, והיא: מה היא המהירות המותרת לנסיעה בצומת הכבישים 70 ו – 8533, הידוע כצומת ג'וליס להלן: "הצומת").

העובדות אינן שנויות במחלוקת. המדובר בכביש בין-עירוני אשר בקטע הרלוונטי לא מוצב תמרור הגבלת מהירות. לאורך מרבית קטע הכביש הרלוונטי אין שטח הפרדה בנוי בין הנתיבים, אולם שטח כזה קיים כ – 200 מ' מכל אחד מצדי הצומת.

רכבו של מר נג'יב שחאדה צולם במקום כשהוא נוסע במהירות 128 קמ"ש, רכבו של מר מוריס מעדי צולם במקום כשהוא נוסע במהירות של 126 קמ"ש, רכבו של מר ניזאר נאטור צולם כשהוא נוסע במקום במהירות של 130 קמ"ש ורכבה של גב' לביבה בולוס צולם כשהוא נוסע במקום במהירות של 125 קמ"ש.

לכל אחד מהנאשמים יוחסה נהיגה במהירות הנ"ל, לעומת מהירות מותרת – כנקוב בכתב האישום – של 80 קמ"ש בלבד, ולפיכך הומצאה להם הזמנה לדין לדיון בפניי.

מר שחאדה מיוצג בידי עו"ד עפו שחאדה ואילו שלושת הנאשמים האחרים אינם מיוצגים ולא התייצבו להקראה בעניינם. למרות עובדה זו לא הסכמתי לקבל בקשת המאשימה לדונם בהעדר התייצבות וקבעתי כי תחילה יש לברר מה היא המהירות המותרת לנסיעה במקום, שכן לכאורה, לאור קיומה של גדר הפרדה במקום, המהירות המותרת הינה 90 קמ"ש.

תחילה הסתפקה המאשימה בעמדה לאקונית כי המהירות המותרת הינה 80 קמ"ש, שכן אי התנועה שבמקום "נועד להסדרת התנועה ואינו רלוונטי למהירות".

ביום 21.5.14, טרם כניסתו של עו"ד שחאדה לתמונה, העברתי את השאלה לוועדת התעבורה של לשכת עורכי הדין, (בהמשך התקבלה הודעה כי הלשכה אינה מעוניינת לקחת חלק בהליך). בעקבות החלטתי זו הגישה המאשימה טיעון משלים.

לאחר שהתברר כי קיים תיק נוסף, בו מיוצג הנאשם בידי עו"ד שחאדה, איחדתי את הדיון בתיקים וטיעוניו של עו"ד שחאדה הוגשו ביום 7.8.14.