תת"ע 10505-01-14 מדינת ישראל נ' שחאדה

האישום

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות בכך שביום 01.01.14 בשעה 02:10 לערך, נהג הנאשם ברכב בהיותו שיכור, ובדוגמה של אוויר נשוף שלו נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הנו 530 מיקרו גרם, העולה על הרמה המותרת בחוק, בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה") ותקנה 169ב לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

2. בתשובתו לאישום כפר הנאשם במיוחס לו בכתב האישום, וטען כי כפירתו מתמקדת בזמנים, במיומנות השוטרים, בפלטים ובהשגחה. משכך, קבעתי את התיק לשמיעת הראיות בפניי.

3. אולם, הסניגור מיקד את חקירתו הנגדית הן של השוטרת והן של מפעיל הינשוף לעניין ההשגחה על הנאשם טרם ביצוע הבדיקה וההקפדה על הזמנים הנדרשים. כמו כן, בסיכומיו זנח הסניגור את הטענות לעניין מיומנות השוטרים והפלטים והתמקד בטענה לגבי השאלה האם השוטרים השגיחו על הנאשם בפרק הנדרש טרם ביצוע בדיקת הינשוף.

4. בסופו של יום, לאחר שמיעת הראיות, טען הסניגור כי לא ניתן להרשיע את הנאשם על סמך בדיקת הינשוף שכן לטענתו לא הוכח כי השוטרים הקפידו על הזמנים הנדרשים על פי הנוהל טרם ביצוע הבדיקה אולם, לא חלק על קיומן של ראיות נוספות אחרות המעידות על שכרותו של הנאשם. ולפיכך, ביקש הסניגור להרשיע את הנאשם בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

   הראיות

5. מטעם המאשימה העידו בפניי העדים הבאים:

   רס"ל בתאל דרלי, השוטרת אשר עצרה את רכב הנאשם לבדיקה, ביצעה לו בדיקת נשיפון ובדיקת מאפיינים ולאחר מכן, העבירה אותו למפעיל הינשוף על מנת שיבצע לו את בדיקת הנשיפה (להלן: "השוטרת"). השוטרת ערכה את ההזמנה וכתב האישום (ת/1); מזכר (ת/2); דוח עיכוב (ת/3) ודוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות (ת/4).

   רס"ר מאור כהן, מפעיל הינשוף ביצע לנאשם את בדיקת הנשיפה (להלן: "מפעיל הינשוף").

6. מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו.

   גדר המחלוקת