תת"ע 10259-01-13 מדינת ישראל נ' אזברגה(עציר)

הנאשם הורשע לאחר ניהל הוכחות בביצוע עבירה של נהיגת רכב במהירות של 156 קמ"ש מקום בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש כמהירות מכסימום.

המדובר בתיק שהוא חלק מפרשת "סורוקה" שם אוחדו מספר תיקים לצורך ניהול עקרוני והכרעה בשאלת אמינותה של מערכת א-3.

לאחר שנמצאה מערכת א-3 אמינה ומתאימה לספק ראיות קבילות בהליך פלילי, הורשע הנאשם ובדיון האחרון טענו הצדדים לעונש בפני.

מתחם מתחם הענישה ביחס לעבירות מהירות נקבע על ידי בית המשפט המחוזי, באר-שבע

בעפ"ת 54709-06-13 מדינת ישראל נגד סייף אבו אבודעים.

כבוד השופטת חימוביץ קבעה בהחלטה מנחה זו את מתחם פסילת רישיון הנהיגה כפועל יוצא של נסיבות המקרה:

"המתחם הראוי לחריגה של מעל 70 קמ"ש נע בין 6-18 חודשים. עסקינן בחריגה פחות מ-70

קמ"ש בכביש רחב יחסית בכניסה לעיר, ועל כן המתחם הנכון לטעמי הינו בין 3-10 חודשים"

ביחס למהירויות נמוכות יותר (146 קמ"ש במקום 90) הגדיר בית המשפט המחוזי באר-שבע מתחם נמוך יותר בין 3 ועד 6 חודשי פסילה. (ראה עפ"ת 2392-05-14 ערן שיריון נגד מדינת ישראל).

ביחס למהירות גבוהה יותר (אך במעט) 161 קמ"ש במקום 90 אישר בית המשפט המחוזי באר-שבע 11 חודשי פסילה (ותק של שנתיים נהיגה עם 5 הרשעות קודמות).

בפרשה שבפני המדובר בחריגה של 66 קמ"ש מעל המהירות המותרת במקום, מה שמציב את התיק מבחינת נסיבותיו בחלק הקרוב למדרגה הגבוהה של מתחם הענישה הרלוונטי עד 70 קמ"ש חריגה.

במילים אחרות, ומבחינת חריגת המהירות בלבד, מתאים התיק לדיון סביב מתחם הענישה שנע בין 3 חודשי פסילה ועד ל- 10 חודשים, ובתוך מתחם זה, ניצב התיק עם נסיבותיו בחלקו הגבוה של המתחם.