תת"ע 10258-03-16 מדינת ישראל נ' שי דוד בוימן

לפי סעיף 182 סייפא לחוק סדר הדין הפלילי, אני מודיעה כי מצאתי לזכות את הנאשם מן המיוחס לו בכתב האישום, וזאת מחמת הספק.

מבוא:

כנגד הנאשם הוגש דו"ח תנועה מסוג ברירת משפט בגין נהיגה ברכב כשהוא נוהג מצד שמאל לקו הפרדה רצוף המסומן על פני הכביש, כאשר בצידו הימני לא נמצא קו מקוטע, בניגוד לתקנה 36 (ג) לתקנות התעבורה.

הנאשם ביקש להישפט , וביום 27.3.16 בדיון ההקראה כפר במיוחס לו, כשהסביר שהשוטר, לדעתו, טעה בפירוש הסיטואציה כפי שנגלתה בפניו, שכן לטענתו, יצא מחנייה של בית דפוס הנמצא במקום, בנהיגה אחורנית, תוך שהוא מתיישר בתוך הנתיב, ובלשונו: "אני הגעתי ביום האירוע.. לבית דפוס.. ואני ניסיתי לצאת מחניון, השוטר עצר אותי באמצע הכביש ולא הבין נכון את הסיטואציה, לא הבין שיצאתי מחנייה, אלא חשב שאני הגעתי בנהיגה משמאל לקו ההפרדה הרצוף" (עמ' 1 ש' 7 -12).

דיון ההוכחות נשמע ביום 30.5.16

פרשת התביעה:

מטעם התביעה העיד עד אחד, רס"ר קונסטנטין איסטומין (להלן: "השוטר") :

באמצעותו הוגש דוח התנועה על נסיבותיו – ת/1, ממנו עולה כי מדובר בביצוע פניית פרסה כאשר לצורך כך, עבר הנאשם על גבי קו הפרדה רצוף.

העד הסביר שהדוח נרשם מאוחר יותר ולא ניתן בזמן אמת לנאשם ביד, ומנה מס' סיבות אפשריות לכך: מקום סואן, הזדרז למקום אירוע אחר, או הפרעה לא הגיונית לתנועה, (עמ' 3 ש' 17 – 18).

בחקירתו הנגדית- הבהיר שטעה ברישום מקום וכיוון נסיעתו, שכן, לא נהג מכיוון רח' מרמורק לרח' דיזינגוף, שאז מדובר בשני רחובות המקבילים זה לזה, והמשמעות שלא יכול לראות את ביצוע העבירה, אלא נהג מרח' הוברמן ופנה ימינה לרח' דיזינגוף (עמ' 4 ש' 1 -2).

מסביר שחתימת הנאשם אינה מתנוססת על גבי הדוח בהמשך לתגובתו של הנאשם "עשיתי טעות" - שהיא ראשית הודייה, שכן, כפי שפורט תחילה, הדוח לא נרשם במעמד הנאשם.