מדינת ישראל-משרד התחבורה יחידת התביעות הארצית נ' בן חמו

כמצוות החוק, אני מודיע בפתח הכרעת הדין כי החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו.

האישום והעובדות הרלוונטיות

1. הנאשם עומד לדין בגין עבירה על תקנה 68(ב) לתקנות הנמלים (בטיחות השייט), תשמ"ג-1982 שכותרתה "הפלגת כלי שייט בתחום של פחות מ-300 מטר מנקודת שפל המים" (להלן – "תקנות הנמלים"). בכתב האישום צוין כי ביום 2.7.16 השיט הנאשם אופנוע ים במקביל לחוף במרחק של כ-100 מטר מקו שפל המים ובתחום הנמוך מ-300 מטר מקו שפל המים (להלן – "קו 300 המטרים"). צוין עוד כי בגין עבירה זו הוטל על הנאשם קנס מנהלי, אך הוא בחר להישפט.

    

2. הנאשם כפר בעבירה המיוחסת לו ומשכך נשמעו הוכחות.

    

3. המחלוקת בין הצדדים פשוטה. הנאשם טוען כי נזהר היטב שלא לשוט מתחת לקו 300 המטרים, ולכן כאשר חצה קו זה (המסומן במצופים) שט הישר אל החוף, שם ישב מספר דקות ובהמשך נכנס שוב למים שאז נעצר. יובהר כבר עתה כי תקנה 68(ב) לתקנות הנמלים מתירה שייט מתחת לקו 300 המטרים, אך זאת רק לצורך "מעבר אל מעבר לתחום האמור, ובלבד שמהירות כלי השיט במעבר כאמור לא תעלה על חמישה קשרים". לטענתו כאשר שב למים הבחין בסירת המשטרה והתפלא שנקרא לגשת לעברה. כאשר הטיח בו השוטר את האשמה, טען בפניהם שלא עשה דבר אסור, אך חרף זאת נרשם לו דו"ח. הנאשם טען עוד כי באותו יום היו אופנועי ים רבים במקום ולכן מדובר בטעות בזיהוי.

    

4. גרסת עדי המאשימה שונה. השוטר והמתנדב שהיה עמו בסירה, טענו כי הבחינו בנאשם משיט אופנוע ים מתחת לקו 300 המטרים וניגשו לעברו תוך שמירת קשר עין, קראו לו לבוא לעברם ומסרו לו את הדו"ח. לדידם לא תתכן כל טעות שכן הבחינו בו מבצע את העבירה ושמרו עמו על קשר עין.

    

5. הנאשם העיד שני עדים – אחיו וחברו – אשר היו עמו ביום האירוע בחוף. עדים אלו מסרו עדויות התומכות בגרסתו, היינו שכאשר התבקש על ידי השוטרים לגשת לסירתם, הוא היה בדרכו מהחוף (בו שהה קודם לכן) לתוך המים ולא להיפך כטענת השוטרים.