תשלום נזיקין מעזבונו של סב אשר ביצע עבירות מין בנכדתו מאז היותה בת 6

לפניי תובענה לפיצוי בגין נזקי גוף על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ה- 1968 (להלן: " פקודת הנזיקין").

התובענה הוגשה בראשיתה ביום 15.03.2007 לבית המשפט השלום תל אביב כנגד המנוח ס.פ ז"ל (להלן: " הסבא" ו/או " המנוח").

נוכח פטירת הסב ביום 28.09.2009 , ניתנה החלטת בית המשפט המורה על החלפת הנתבע בעיזבונו ועל הגשת כתב תביעה מתוקן.

כתבי בי דין מתוקנים הוגשו ולאחר מספר גלגולים בהם נדונה שאלת הסמכות העניינית של בית המשפט השלום להכריע  בסכסוך שהונח לפתחו, קבעה כב' סג"נ, השופטת אגי ביום 04.10.2010 כי היא מורה על העברת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה בציינה : " אני תקווה כי בית המשפט לענייני משפחה ימצא את הדרך לקדם ההליכים בתובענה זו תוך התחשבות בפרק הזמן שתביעה זו כבר תלויה ועומדת בערכאות" (ראה עמוד 7 להחלטה האמורה).

ואכן, המדובר בצדדים אשר מכתתים רגליהם בפני הערכאות השונות משך כשש שנים ואני תקווה כי פסק דין זה ישים קץ לכך.

טענות הצדדים

כתב התביעה המתוקן אשר הוגש ביום 26.01.2010

1.    א.    התובעת כיום כבת 29 שנים, נכדתו של המנוח; הנתבע 1 הינו עיזבון המנוח (להלן:

       " העיזבון") והנתבעים 2-4 הינם יורשי המנוח עפ"י דין.

ב.    לטענת התובעת, מאז היותה כבת 6 ועד לגיל 12 לערך, בין השנים 1990-1996, ביצע בה המנוח מעשים מגונים ומעשי אינוס בעת שביקרה בביתו בתל אביב.

ג.     בהתאם להכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 22.06.2003 בתפ"ח

       1097/00 (להלן: הכרעת הדין") הורשע המנוח פה אחד בעבירות כדלקמן:

·         מעשים מגונים בקטינה בת משפחה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים שנעשו במספר רב של פעמים, בנסיבות של אי הסכמה חופשית ובמצב המונע התנגדות לפי סעיף 351 (ג)(2) ביחד עם סעיפים 348(ב), 345 (ב)(1) ו- 345 (א)(1) ו-(4) לחוק העונשין התשל"ז-1977 .

·         אינוס קטינה בת משפחה, במספר רב של פעמים, בנסיבות של אי הסכמה חופשית ובמצב המונע התנגדות לפי סעיף 351(א) ביחד עם סעיף 345(א)(1) ו-(4) לחוק העונשין.

ביום 10.05.2005 דחה בית המשפט העליון פה אחד את ערעורו של המנוח על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בע"פ 823/04 , תוך שהוא קובע גם כי הוא מאמץ את קביעותיו של בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לאמינותה של התובעת ונכונות עדותה וגרסתה, אשר הינה גרסה הגיונית מפורטת ואמינה.

2.    א.    בהתאם לסעיף 42 א'(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א 1971 ממצאים ומסקנות של

       פסק דין חלוט במשפט פלילי יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם.

ב.    בדיון מיום 04.12.2011 , הוסכם בין הצדדים כי הדיון יתנהל לעניין הנזק והקשר הסיבתי בהתייחס לאירוע, תוך שממצאי הכרעות הדין הן במחוזי והן בעליון יהוו ראיה לעניין האירועים הנטענים (ראה שורות 11-13 לפרוטוקול; להלן: " ההסכמה הדיונית")

3.    א.    טוענת התובעת כי כתוצאה ממעשי המנוח והפגיעה המינית המתמשכת בה מהגיל הרך,