תשלום הוצאות ההתקנה של מעלית אינו בהכרח תנאי לזכות השימוש בה

          כמפורט בכתב התביעה, המערערים מתגוררים בדירה מס' 5 הנמצאת בקומה ג' של הבית והמשיב מתגורר בדירה מס' 6 הנמצאת בקומה ד' של הבית.

          המערערים רכשו את דירתם בשנת 1999. במועד זה הייתה כבר מותקנת בבית מעלית חיצונית אשר שימשה את המשיב בלבד. מעלית זו, אשר נבנתה על פי היתר כדין, נבנתה על ידי המשיב בלבד ועל חשבונו שלו, והיא משמשת רק את דירתו. הבניה בוצעה בהסכמת כל יתר בעלי הדירות בבית.

המערערים פנו אל המשיב על מנת שיאפשר להם להשתמש במעלית. במסגרת זו הסכימו המערערים להשתתף בעלויות של התקנת המעלית בהן נשא המשיב בשעתו, אלא שנתגלעה מחלוקת בינם לבין המשיב בדבר שיעור ההשתתפות שלהם בעלויות אלה. בעוד שהמערערים הציעו השתתפו בשיעור 1/6 חלקים מהעלות, דרש המשיב השתתפות בשיעור מחצית העלות, שהייתה שוות ערך ל-100,000 דולר. משלא הגיעו הצדדים להסכמה, עתרו המערערים למפקח על רישום המקרקעין בירושלים, מר פ' לוי (להלן - המפקח), על מנת שיקבע על פי סמכותו בסעיף 59ו' לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, את הסכום שעל המערערים לשלם למשיב.

2.       המחלוקת בין הצדדים סבה על פרשנותו ודרך יישומו בנסיבות המקרה של סעיף 59ו' לחוק המקרקעין, אשר דן בהתקנת מעלית בבתים משותפים. סעיף זה בא לענות על המצב שהיה קודם לחקיקתו, על פיו, די בכך שבעל אחת הדירות בבית משותף יתנגד להתקנת מעלית ברכוש המשותף של בעלי הדירות בבית, כדי לסכל  כל אפשרות להתקנתה. נוסח הסעיף הוא כדלהלן:

"(א) בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות בבית המשותף, רשאים להחליט באסיפה הכללית על התקנת מעלית ברכוש המשותף, אם נתקיימו תנאים אלה:

(1) ...

(2) ...

(ב) (1) בעלי הדירות המחליטים על התקנת המעלית ישאו בהוצאות התקנתה, ורשאים הם להסכים כי רק מקצתם ישאו בהוצאות כאמור;

(2) בעלי הדירות בקומת הקרקע לא ישאו בהוצאות התקנת המעלית, אף אם הם נמנים עם המחליטים להתקינה;

(3) כל בעלי הדירות יהיו חייבים להשתתף בהוצאות החזקתה והפעלתה של המעלית;

(4) התשלומים שבהם ישאו בעלי הדירות לפי סעיף קטן זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח רצפת כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם התשלומים.

(ג) (1) בעלי הדירות רשאים לקבוע, בתקנון מוסכם, כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליהם;

(2) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראה מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם בדבר התקנת מעלית;

(ד) (1) ההוראות בפרק ו' סימן ד' יחולו על הדיון לפי סעיף זה בפני המפקח, בשינויים המחוייבים.

(2) המפקח רשאי להורות על ביטול החלטה שהתקבלה לפי סעיף זה, על שינויה או על התנייתה בתנאים, לרבות בפיצוי, הכל כפי שימצא לנכון".

3.       המפקח החליט, במסגרת הדיון שהתקיים בפניו, שהמחלוקת בין הצדדים היא משפטית בעיקרה, ולכן יכריע בסכסוך לאחר הגשת סיכומים בכתב על ידי הצדדים, מבלי שנשמעו ראיות. בפסק דינו דן המפקח תחילה בשאלת חבותם של המערערים לשלם חלק מעלות ההתקנה ובשאלה באיזה מידה תשלום כזה מהווה תנאי לזכותם להשתמש במעלית. בענין זה קבע כי "התובעים חייבים לשלם לנתבע את חלקם בהתקנת המעלית כתנאי מוקדם ובסיסי לפני שיתאפשר להם לעשות בה שימוש". כן החליט כי על המערערים לשאת במחצית העלות. באשר להנמקת החלטתו ולשיעור סכום התשלום בו חוייבו המערערים, אין טוב מלצטט את דברי המפקח כלשונם: