תשובה נ' שפירא

החלטה

1.לפניי בקשת המערער לפטור אותו מהפקדת עירבון בערעור, שהגיש על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה, כבוד השופט חננאל שרעבי, מיום 20/3/13 (להלן: "פסק הדין"), בת.א. 18614-11-09 (להלן: "התובענה") לפיה התקבלה התובענה בחלקה והנתבע , המשיב דכאן (להלן:"המשיב") חויב לשלם לתובע, המערער דכאן (להלן:"המבקש") סך של 40,345 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן ניתנה הצהרת בית המשפט באשר לתשלומי הארנונה בגין המקרקעין מושא התובענה.

2.בית משפט קמא לא עשה צו להוצאות לטובת התובע וזאת, בהנמקה, שהמבקש צירף מסמך לסיכומיו אשר לא הוגש כראיה כדין במהלך המשפט - דבר המהווה מעשה פסול, כלשון פסק הדין, וכן מאחר שהתביעה הכספית התקבלה בחלקה הקטן (כ- 28% מסכום התביעה) ואין הצדקה, כך נכתב, לפסוק הוצאות בשיעור זכיה כזה.

הבקשה:

3.בבקשה דנן טוען המבקש, כי נכון למועד הגשתה, המשיב טרם סילק את חובו כלפיו. עוד נטען, כי המבקש טרם פתח בהליכי הוצאה לפועל כנגד המשיב.

במסגרת הבקשה, נתן המבקש את הסכמתו לכך שסך של 10,000 ₪, הוא גובה העירבון שנקבע כי על המבקש להפקיד, לא יגבו מהמשיב עד אשר יוכרע הליך הערעור.

המבקש מצביע על כך שסיכויי הערעור הינם טובים וכן טוען, כי הפקדת העירבון תכביד עליו, בפרט בשים לב לכך שהסכום בו חויב המשיב טרם שולם לו.

התגובה:

4.בתגובה לבקשה, מפנה המשיב לצו עיקול אשר נשלח אל המשיב והוצא על נכסי המבקש שנמצאים ברשותו של המשיב בתיק הוצל"פ מס' 18-01771-12-4 (לשכת ההוצל"פ ראשון לציון) עד לסכום של 185,483 ₪. לכתב התגובה צורף עותק מצו העיקול הנ"ל, ובאשר לו נטען, כי המבקש הסתיר מבית המשפט את צו העיקול אשר ניתן ואת חובו אשר בבסיס צו העיקול, ולדידו של המשיב, זוהי הסיבה שהמבקש לא פתח ואף לא היה בכוונתו לפתוח תיק הוצל"פ בגין חיובו של המשיב בהתאם לפסק הדין קמא.

המשיב מציין, כי ערעור זה של המבקש הוגש לאחר שהמשיב עצמו הגיש קודם לכן ערעור מטעמו על פסק הדין קמא, במסגרת תיק ע"א 39002-05-13. אומר, כי בהליך הערעור בו נקט המשיב, הפקיד המשיב את העירבון שנקבע לו שם.

5.לאור טענות המשיב בתגובתו, אפשרה כב' הרשמת (כתוארה אז) תמר שרון-נתנאל, בהחלטתה מיום 2.10.13, למבקש, להשיב לתגובה עד ליום 24.11.13, ואולם – חרף המצאת החלטת כב' הרשמת למשרד בא כוח המבקש, עוד ביום 2.10.12, עד כה לא הוגשה תשובת המבקש.

דיון והכרעה

6.בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

7.בעוד שמתן פטור מאגרה נועד לשם פתיחת דלתות ביהמ"ש בפני המערער והינו ענין שבין המבקש לבין המדינה, הרי פטור מערבון, הינו אינטרס של המשיבים לערעור ומטרתו להגן על זכותם להיפרע הוצאותיהם ונזקיהם, במידה שהערעור יידחה. לפיכך, לענין מתן פטור מערבון ישקול ביהמ"ש גם את עמדת המשיבים לערעור (ראו: בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(387-386 ,383 (2).

8.ומן הכלל אל הפרט, אל ענייננו אנו :

הבקשה שהגיש המערער איננה כוללת פירוט כנדרש באשר לחוסר יכולת כלכלית מצד המבקש, אינה נתמכת באסמכתאות בענין זה ודי בכך כדי לדחותה. יודגש, כי לא די בפירוט בבקשה (ובענייננו – גם הבקשה חסרה), אלא יש להביא את הפירוט בתצהיר עצמו ואף לצרף מסמכים להוכחת הנטען וזאת המבקש לא עשה.

למעשה, במקרה זה המבקש לא סמך את בקשתו על מצבו הכלכלי, וכל שנטען בעניין מצבו הכלכלי הוא שהפקדת סך העירבון אותו הוא חויב להפקיד, תכביד עליו בנוסף על סכום פסק הדין, אשר טרם שולם לו. ברי, כי בטענה לאקונית זו, לא עמד המבקש בדרישת התקנות ולא ביסס כראוי טענה בדבר היעדר יכולת כלכלית לעמוד בהפקדת העירבון.

9.גם את טענות המבקש על פיהן טרם שולם לו סכום פסק הדין, טרם ננקטו על ידו הליכי הוצל"פ וכי הוא נותן את הסכמתו כי סך של 10,000 ₪ לא יגבו מהמשיב עד להכרעה בערעור, אין לי אלא לדחות מאחר שהמבקש לא התייחס לטענות המשיב בעניין זה ובפרט לעניין תיק ההוצל"פ, שנפתח כנגדו חרף ההזדמנות שניתנה לו לעשות כן.