תשובה ואח' נ' חיון ואח'

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, בתגובה ובתשובה לה, החלטתי להיעתר לבקשה. להלן טעמיי.

פסק הדין ניתן לאחר שההמצאה בוצעה בדרך של תחליף המצאה. אין חולק כי המשיב ידע כי המען שצוין בכתב התביעה כמען המבקש, והוא אף המען הרשום במרשם האוכלוסין, אינו מענו של המבקש, ואולם, לא עלה בידי המשיב לאתר המבקש במען אחר. יוער כי נעשה ניסיון לבצע המצאה אף לידי כונס הנכסים עו"ד חלפון אשר הגיש הודעה לתיק ולפיה אינו מייצג יותר את המבקש.

משכך, בוצעה המסירה בדרך של תחליף המצאה באמצעות הדבקה ופרסום בעיתון יומי.

המבקש טוען כי אינו מתגורר במען מזה מספר שנים וכי כלל לא ידע כי הוגשה כנגדו תביעה.

אמנם, בבקשה למתן פסק הדין טען המשיב, בתצהיר, כי שוחח כי המבקש טלפונית ויידע אותו על הגשת התביעה וביקש כי ימסור לו את כתובתו ואולם, המבקש סירב. עוד טען כי שלח למבקש מסרון לטלפון הנייד ועדכן אותו כי כתב התביעה נשלח למען הרשום במרשם האוכלוסין.

יצוין כי הבקשה למתן פסק הדין בהתבסס על ההודעות הטלפוניות ועל המען הרשום במרשם האוכלוסין, לא התקבלה, ומשכך, נדרש המבקש לתחליף המצאה.

איני סבורה כי די באמור בתצהיר המשיב על מנת להחיל את כלל הידיעה תחת כלל ההמצאה. על מנת להחיל את כלל הידיעה יש להארות כי למבקש היתה ידיעה ברורה וממשית על ההליך המשפטי. אמנם, האמור בתצהיר המשיב לא זכה למענה הולם מצד המבקש, בבקשה לביטול פסק הדין או בתשובה לתגובה. יחד עם זאת, יש לזכור כי מדובר במבקש אשר אינו מיוצג.

אף בחינת סיכויי ההגנה מובילה למסקנה כי יש ליתן למבקש את יומו בבית המשפט. מדובר בתביעה אשר רובה נסובה על פיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם מכר. אמנם, הסכם המכר חתום על ידי שני הנתבעים ואולם, על פי כתב התביעה הרי שהנתבעת הנוספת, גרושתו של המבקש, היא שהתגוררה במועד הרלבנטי בדירה והיא זו אשר סירבה להתפנות מהדירה. בנסיבות אלה, איני סבורה כי ביטול פסק הדין אינו עשוי להצמיח למבקש תועלת.

עוד יש לזכור כי ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש לא יאלץ את המשיב לנהל הליך משפטי שעה שממילא מתנהל הליך בין המשיב לנתבעת הנוספת.

נוכח האמור לעיל, פסק הדין שניתן כנגד המבקש בהעדר הגנה – מבוטל.

המבקש רשאי להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מהיום אחרת ישמש התצהיר התומך בבקשה לביטול פסק הדין ככתב הגנה.

יחד עם זאת, מצאתי בנסיבות העניין לחייב המבקש בהוצאות המשיב. המשיב נקט בפעולות שונות על מנת לבצע מסירה למבקש ובכלל זה פרסום בעיתון יומי, פניה למרשם האוכלוסין, ביצוע הדבקה במען וכיוצ"ב. מאחר והמבקש לא סתר בתצהירו את טענת המשיב לפיה פנה טלפונית למבקש על מנת שימסור את כתובתו, הרי שיש מקום לחייב המבקש בהוצאות.

בנסיבות העניין החלטתי לחייב המבקש בהוצאות המשיב בסך של 1,500 ₪.

המזכירות תשלח בדחיפות ההחלטה לצדדים ותזמן המבקש בדחיפות לדיון הקבוע בפני כב' השופט עוז ניר נאווי.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ד, 25 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: