תקתוק נ' קארד ואח'

החלטה

מונחת בפני בקשת התובע/המבקש לתיקון כתב התביעה. המדובר בתובענה בסך 100,000 ₪ שהגיש התובע כנגד חב' לאומי קארד (להלן: "לאומי קארד") וכן חברת איזי פורקס בע"מ (להלן: "איזי פורקס").

בתמצית, על פי כתב התביעה התובע ניהל חשבון השקעות במט"ח אצל איזי פורקס ובין היתר היה מפקיד כספים לחשבונו באמצעות שירותיה של לאומי קארד. ביום 21.2.2008 התקשר התובע עם איזי פורקס וחתם על מסמך המאשר לה לבצע משיכות והפקדות לטובתו או לחובתו באמצעות כרטיס האשראי ובלבד שתקבל היא הוראה ישירה מהתובע לעשות כן. בכתב התביעה טוען התובע כי איזי פורקס חייבה את כרטיסו ללא הרשאה וכי לאומי קארד לא הסכימה להימנע מלחייב את חשבונו.

בישיבת קדם המשפט מיום 10.10.2011 טען ב"כ המבקש לראשונה כי בין איזי פורקס לבינו היתה נהוגה פרקטיקה ולפיה כאשר היה המבקש מפקיד כסף מזומן היתה היא מבטלת את החיוב באשראי לרבות בעסקאות נשוא התובענה. משטענה זו לא עלתה בכתב התביעה, ציינתי בהחלטתי כי עסקינן בהרחבת חזית או למצער העלאת עובדות חדשות ונוספות שמקומן בכתב התביעה ולפיכך על ב"כ התובע לשקול האם ברצונו לתקן את כתב התביעה בין בהסכמה ובין בהגשת בקשה, מכאן הבקשה שבפני.

טענות הצדדים, על קוצו של יוד

לטענת המבקש, ביום 21.5.2009 העביר 75,000 ₪ בגין העסקאות המפורטות בכתב ההגנה ולפיכך ע"פ הנוהג בין הצדדים היה על איזי פורקס לבטל את חיוב כרטיס האשראי של המבקש. בתוספת המבוקשת לכתב התביעה, ציין המבקש כי כרטיס האשראי שימש כביטחון בלבד, שכן במידה והיה מפסיד סכומי כסף היה מבצע העברה כספית לחשבון איזי פורקס או משלם במזומן במשרדיה וחיוב הכרטיס לא היה נעשה למעשה. את הסכום הכספי שהעביר התובע ביום 21.5.2009 שייכה איזי פורקס לפירעון הלוואה כספית שכביכול העמידה היא לטובת המבקש. לטענת המבקש, התיקונים המבוקשים יתרמו להגדרת הפלוגתאות ובירור המחלוקות ביעילות, אין מדובר בהוספת עילה חדשה לכתב התביעה כי אם חידוד הפלוגתאות העיקריות והמשמעותיות.

בתגובה לבקשה טענה איזי פורקס כי הבקשה הוגשה כשמונה חודשים לאחר הגשת כתב התביעה, לאחר קיומו של קדם משפט ראשון ובעיצומם של ההליכים המקדמיים בתיק. טענות המבקש מהוות תיקון גרסה תוך העלאת טענות שווא, העובדות הנטענות בכתב התביעה סותרות את הטענות שעלו בתוספת לכתב התביעה, בעל דין אינו רשאי להעלות טענות עובדתיות חלופיות בכתב טענותיו. התנהלות זו נגועה בחוסר תום לב. מה גם ואין הסבר מניח את הדעת מדוע טענות אלה לא נטענו בהגשת כתב התביעה שהרי היו ידועות למבקש. כשהבין המבקש כי גרסתו בכתב התביעה קרסה לנוכח הראיות שהוצגו ע"י איזי פורקס שינה את גרסתו, דבר שיש בו להצביע על טענות כזב וחוסר תום לב.

על פי תגובת לאומי קארד לא תתנגד היא לתיקון כתב התביעה בכפוף לחיוב בהוצאות ולכך שכתב התביעה המתוקן יכלול את הגרסה שהעלה המבקש בדיון ובבקשתו לתיקון להבדיל מן המוזכר בבקשה לתיקון. לטענתה, המבקש הציג מספר גרסאות אשר אינן יכולות לדור בכפיפה אחת ומבקש לערוך ביניהן שעטנז. בתחילה הכחיש את העסקאות המדוברות, במהלך הדיון עלתה טענה חדשה ולפיה ביצע את העסקאות אולם כרטיס האשראי שלו לא היה אמור להיות מחוייב ע"י איזי פורקס שכן העביר את סכום העסקאות ועל כן על איזי פורקס היה לבטל את החיוב בכרטיס האשראי ואילו בבקשה לתיקון כתב התביעה טוען המבקש כי כרטיס האשראי שימש כבטוחה, היינו התובע העלה גרסה נוספת. העלאת הגרסאות השונות מהווה חוסר תום לב.

בתשובה לתגובות טוען המבקש כי המשיבות ערבבו במכוון את השימוש במונח "עסקאות". לטענתו אינו חוזר בו מגרסתו המקורית ולפיה איזי פורקס חייבה את כרטיס האשראי שלו ללא הרשאה ולאומי קארד התירה לה לעשות כן. לטענתו ישנו שוני בין "עסקאות מט"ח" ל"עסקאות אשראי". בכתב ההגנה של לאומי קארד העלתה היא לראשונה טענה כי חיוב כרטיס האשראי נעשה בשל עסקאות מט"ח - את עסקאות אלה אין המבקש מכחיש. המבקש מכחיש את עסקאות האשראי נשוא התובענה שמשמעותן חיוב כרטיס האשראי שהיה על לאומי קארד לבטל. עוד טוען הוא כי טענותיו לא נטענו בכתב התביעה שכן הינן בתגובה לכתב ההגנה מטעם איזי פורקס ולפיו ניסתה לתמוך את טענת החיוב בכרטיס האשראי לביצוע עסקאות מט"ח אשר תמורתן הועברה במזומן. עוד טוען כי לאומי קארד ידעה על הפרקטיקה המדוברת.

דיון והכרעה

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 מורה כדלהלן:

"92.בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות. "

מלשון תקנה 92 ומפרשנותה עולה, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו כן שביהמ"ש יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי דין – נעתרים לו ברוחב לב. גישת ביהמ"ש לתיקון כתבי טענות היא ליברלית מן הטעם כי בד"כ התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בניהם ובכך לייעל את ההליך המשפטי (אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית 152-153).

לטעמי יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה מן הטעמים שיפורטו להלן.

ראשית, עילת תובענה על פי תקנה 92 מוגדרת בצורה רחבה כמעשה/עסקה. לטעמי, אין התיקון המבוקש חורג מגדר עילת התובענה המקורית ונחוץ לשם בירור השאלות השנויות במחלוקת כמו גם חקר האמת.

שנית, התיק מצוי בשלב מקדמי יחסית, לאחר קדם משפט ראשון בלבד ובעיצומם של הליכים מקדמיים. ככל שתיקון כתב התביעה יגרור אחריו תיקון כתבי הגנה, עיכוב בהמשך בירור התובענה והשלמת ההליכים או ביצוע פעולות נוספות במסגרת ההליכים המקדמיים שנעשו - הרי שניתן לרפא כל אלו בחיוב המבקש בהוצאות.

שלישית, בשלב זה, איני יכולה לקבוע כטענת איזי פורקס (סעיף 5 לתשובה) כי אכן טענתו של המבקש בדבר הפרקטיקה הנטענת הינה טענת כזב, זו תתברר רק בהמשך ההליך ולאחר שיונחו בפני מכלול הראיות. כידוע, המוציא מחברו עליו הראיה ומשכך על התובע יהא להוכיח את טענותיו ובכלל זה כי יש ממש בטענת הפרקטיקה.

רביעית, המבקש הודף את טענות המשיבות לגרסאות סותרות, ככל שיש ממש בטענות המשיבות הרי שהדבר יעמוד נגד המבקש בעדותו ו/או בעת מתן פסק הדין. בשלב זה לא ניתן להכריע האם גרסה אחת סותרת חזיתית את הגרסה האחרת, כל עוד לא הובהרו המונחים והתבררה הפרקטיקה שנהגה בין הצדדים.

אשר על כן, הנני מתירה למבקש לתקן את כתב תביעתו ולכלול בו את האמור ב"תוספת לכתב התביעה" כפי שמופיעה בבקשה לתיקון. התובע יגיש בתוך 7 ימים את כתב התביעה המתוקן במלואו וימציאו למשיבות. למשיבות הזכות לתקן את כתבי ההגנה על פי התקנות.

המבקש ישלם לכל אחת מהמבקשות את הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.