תקפם של צווי הרחקה וצווים נוספים

החלטה:

1.         הבעל טוען שהוא סובל ממחלת רוח. עניין זה משליך על שלושת ההליכים בפני: ערעור האיש על החלטת ראש ההוצאה הפועל לאסור אותו בפקודת מאסר בגין אי תשלום מזונות (תמ"ש 6816/06); בקשת האישה והילדים בגין הפרת  צו הגנה, (תמ"ש 6815/06) אשר כולל הרחקתו של האיש מהבית; ובקשה להארכת תוקף צו ההגנה (תמ"ש 6817/06). 

2.         (א) דיוני ההוכחות הסתיימו, לאחר שהתנהלו מספר דיונים ונשמעו עדים שונים, ביום י' סיוון שתס"ז - 27.5.07. אז הוריתי לאישה להגיש סיכומים בכתב תוך 10 ימים והאיש תוך 10 ימים מקבלת סיכומי האישה. נתתי זכות תשובה לאישה תוך 5 ימים, הוריתי שהתיק יובא בפני ביום ח' תמוז תשס"ז - 24.6.07.

(ב) ב"כ האישה ביקש מספר פעמים להאריך את המועד להגשת סיכומים בגלל לחץ עבודה. לבסוף נעתרתי לבקשותיו, וסיכומיו הוגשו ביום 13.6.07.

(ג) ב"כ האיש בא בטענות שהוארך המועד להגשת סיכומים ללא הסכמתו, אך לאור מהלך הדיונים בפני, ובכלל זה התמשכות ההליכים, בין היתר בגלל בקשות האיש - לדוגמא בקשה להשמיע עדים נוספים - לא ראיתי לנכון למנוע מהאישה אפשרות לסכם טענותיה, או להתעלם מסיכומיה. 

3.         (א) ביום 29.1.07 נעתרתי לבקשת האישה והבת, שהיא קטינה (תמ"ש 6813/06), להרחיק את האיש מהבית, לאחר שקבעתי שהיו אירועי אלימות, ונשקפת סכנה לאישה ולילדים.

(ב) בסעיף 9 (יב) להחלטה האמורה רשמתי: 

"ב"כ המבקשות טען כי המשיב סובל מבעיה נפשית, והיו לו מחשבות אובדניות: בכך הוא סבור שהדבר מצביע על מסוכנות מיוחדת של המשיב, כאשר אדם אובדני יחשוב שאין לו מה להפסיד, ולכן יממש את איומיו". (כלפי בני משפחתו - פ.מ.).

(ג) על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור -בר"ע  3076/07. הבקשה נדחתה לאחר שנקבע כי הדרך לתקוף את ההחלטה בערעור. לא הוגש ערעור ולכן הממצאים באותו הליך הם ממצאים חלוטים.

4.         הבקשה לסעדים בגין הפרת צו ההגנה, תמ"ש 6815/06, מבוססת על תצהירי הבן והבת שהמשיב נכנס לבית, ובמקרה אחר ונראה בתחום 100 מטר מהבית, למרות הצווים שניתנו בתמ"ש 6813/06 האוסרים עליו לעשות כן. החלטתי לדון בהליך זה על בסיס סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט.

5.         (א) בהליך נפרד עתרה האישה ללשכת ההוצאה לפועל לאכיפת פסק דין למזונות אשר ניתן לטובת הילדים. בתיק הוצל"פ  7-5-05639-03 לעניין זה הוצאה פקודת מאסר.

(ב) האיש טען שהוא חולה וכליאתו תביא לידי סכנה.

(ג) בהחלטה מיום 6.3.07 כב' ראש ההוצאה לפועל קבע כי לאחר שהחייב נבדק על ידי רופא בית המעצר הוא נמצא כשיר למאסר.

"הובהר לחייב שמדובר בעניין הנמצא בסמכות המשטרה ויש להניח שהמשטרה תבצע את עבודתה כהלכתה ולא, החייב רשאי לנקוט בהליך על פי דין".

(ד) קבע ראש ההוצאה לפועל שישלם האיש 3000 ש"ח ולא, ייאסר ל - 10 ימים.

(ה) ערעורו של האיש מבוסס על מסמך רפואי של ד"ר ז'רר שמואל כהן אדד,  שקבע שהאיש סובל מדיכאון כרוני עם רעיונות אובדניים בצירוף תוכניות, זאת על בסיס היותו קורבן נסיון אונס בכלא צבאי כאשר הוא היה בשירות צבאי.  קבע הרופא, שהוא רופאו האישי של האיש מספר שנים, במכתבו אל רופא בית המעצר כי:

 "במצבו הנפשי הנוכחי (לאור בדיקה אחרונה ביום 8.11.06, ולאור כמה שיחות טלפוניות השבוע) הנ"ל לא כשיר לתנאי מעצר".

(ה) על פי סעיף 74 י"ז לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז -1967 (א):