תקוה נ' מדינת ישראל

החלטה

1. המבקשת / הנתבעת עותרת להתיר לה להיות מיוצגת ע"י פרקליט מפרקליטות המדינה בהליך זה, שנדון בבימ"ש לתביעות קטנות.

המשיב מתנגד לבקשה וצירף לתגובתו שתי החלטות של נציב התלונות על שופטים המתייחסות לייצוג בתביעות קטנות.

2. סעיף 63 (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984, קובע כי ייצוג בהליך של תביעות קטנות יהיה –

"ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו".

כלל זה נועד ליצירת שוויון בין המתדיינים וכן בשל האופי המיוחד של ההליך, שאמור לאפשר הליך מהיר ולא יקר לתביעות בסכומי כסף קטנים ומניעת קושי מהצרכן הכרוך בהגשת תביעה בצינורות השיפוט המקובלים (רע"א 5711/08 פרטוק נ' טורג'מן, 17.3.09).

3. יחד עם זאת עקרונות אלה אינם מוחלטים או בלבדיים ובוודאי שאין בהם כדי לפגוע בזכותו של צד להתגונן בפני תביעה על ידי מי שהמחוקק הסמיכו.

כוונתי הינה לסעיף 4 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי"ח-1958 קובע כי בהליך שהמדינה צד לו היא תיוצג בידי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך על ידו.

סעיף 3 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, קובע כי נציג היועמ"ש הינו פרקליט מפרקליטות המדינה או מי שהוסמך על ידו. אין בנמצא כל החרגה לייצוג המדינה בהליך של תביעות קטנות.

מעמד זה של היועמ"ש הוכר כבעל ייחוד וההליך בבימ"ש לתביעות קטנות אינו בן חריג בהקשר זה.

לכן, נפסק כי סעיף 63 הנ"ל איננו פוגע בזכותה של המדינה להיות מיוצגת ע"י היועמ"ש

ראו לענין זה, רת"ק 38116-02-12 (מחוזי באר שבע) מדינת ישראל נ' ניר סדון, 15.4.12, סעיף 4-5 לפסה"ד.

וכפי שנקבע בענין סדון הנ"ל: "ובמילים אחרות, אין בידי המדינה אלא להופיע בביהמ"ש באמצעות פרקליט..." (סעיף 8 לפסה"ד).

4. אעיר, כי החלטות נציב התלונות על השופטים שצורפו לתגובת המשיב עוסקות בייצוג בעלי דין באופן כללי בהליך מעין זה, ולא בייצוג המדינה, שכאמור, הדין החל עליה הינו דין ספציפי, הנגזר ממעמדה המיוחד, כמבואר לעיל.

5. לפיכך, הבקשה מתקבלת.

מובן כי יש לקיים את ההליך באופן שוויוני, ולכן ניתן בזאת אף למשיב היתר לייצוג ע"י פרקליט, ככל שיחפוץ.

לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח סיוון תשע"ד, 16 יוני 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: