תעשיות רדימיקס ישראל בעמ נ' סואעד

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, אני מוצאת כי אין מקום לבטל את פסק הדין.

הבקשה לפסק דין הוגשה ביום 1/5/12, לאחר שביום 8/4/12 חתם המבקש, עו"ד במקצועו, על התחייבות לפרעון סכום של 24,000 ₪ בתשלומים בני 2,000 ₪ הראשון "היום", כלומר ביום 8/4/12 ויתרת הסכום בשלומים החל מיום 10/5/12 (ההתחייבות צורפה לתגובת המשיבה). בהתחייבות, שהמבקש לא צירף לבקשתו, נכתב במפורש מספר התיק שבכותרת, ואף צויין כי התיק ייסגר עם פרעון התשלומים. בכל מקרה, אין רלוונטיות לשאלה אם ידע המבקש על קיום תיק בית המשפט אם לאו, בהינתן כי הסכים לשלם את סכום הפשרה, ולא העלה כל טענה כלפי החוב.

המבקש לא שילם דבר במזומן, ביצע את התשלום הראשון ביום 10/5/12 בשעה 18:33, וצירף לבקשתו טופס הפקדה בסוף יום עסקים. אני מקבלת את הטענה כי המשיבה הסכימה לאיחור, כמשתמע מאי הגשת פסק הדין לביצוע עד לחודש ינואר 2013, אך המבקש לא עמד בהסכם.

בבקשה לא ציין המבקש כמה תשלומים שילם, והנספחים שצירף מעידים רק על ארבעה תשלומים במועדים 10/5/12, 25/6/12, 13/7/12 ו-26/8/12.

מאז חודש אוגוסט 2012 לא שילם המבקש דבר, ולא טען כי שילם, על כן הגשת פסק הדין לביצוע בחודש ינואר 2013 היתה מוצדקת ותואמת את ההסכם. ב"כ המשיבה ציין בבקשת הביצוע כי המבקש שילם סכום משוערך של 8,226.74 ₪ (בקשת הביצוע צורפה לתגובת המשיבה), ואין למבקש הגנה בפני יתרת הסכום, שהוגש לביצוע.

בנסיבות אלו אני דוחה את הבקשה לביטול פסק דין, באשר לא נפל פגם בפסק הדין, הוא ניתן לאחר שהמבקש הודה בחוב, והוגש לביצעו בקיזוז סומים ששולמו, לאחר שהמבקש הפר את הסדר החוב.

הבקשה לביטול פסק דין נדחית.

עיכוב ההליכים בתיק 02-09103-13-5 מבוטל.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 800 ₪.

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"ג, 08 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: