תע"א 9041-07 ד"ר עליזה רינג ,הסתדרות הרפואית בישראל נ' מדינת ישראל,משרד הבריאות

רקע כללי

1. בתיק זה ניתן פסק דין ביום 10.11.10 (להלן - פסק הדין או פסק הדין מיום 10.11.10) אשר קיבל את תביעתה של התובעת להצהיר כי הוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד מיום 4.12.79 (להלן - הסכם ההשתלמות) שנחתם בין מדינת ישראל לבין ארגון הרופאים עובדי המדינה ההסתדרות הרפאית לישראל (להלן – הר"י) חל על העסקת התובעת ולפיכך יש לבצע עבורה הפרשות בשיעור מוגדל לקרן השתלמות וכן לחופשת השתלמות בשכר בהתאם, כפי הקבוע בהסכם ההשתלמות ביחס לרופאי בתי החולים בתפקידי ניהול כמוגדר בהסכם (להלן – רופאים מנהלים).

2.המחלוקת בין הצדדים נגעה אפוא לשאלה - האם הסכם ההשתלמות חל גם על התובעת שהייתה מנהלת מרפאת חוץ בבית חולים. זאת על אף שתפקיד ניהולי זה לא נזכר מפורשות בהסכם ההשתלמות ולאור סירובה של הנתבעת, במכתבה מיום 10.12.02, להחיל על התובעת את הוראות הסכם ההשתלמות המתייחסות לרופאים מנהלים.

על פסק הדין הגישה הנתבעת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה כאשר במסגרת פסק הדין שניתן בערעור ביום 4.6.11 הורה בית הדין הארצי לעבודה על החזרת עניינה של התובעת לבית דין זה להשלמת הראיות הנדרשות להכרעה בשאלת פרשנותו הראויה של הסכם ההשתלמות על פי אופן יישומו בפועל במהלך השנים - מאז היכנסו לתוקף ועד לשנת 2002 ועד בכלל. עוד נקבע שם כי אופן היישום בפועל יש בו להעיד על אומד דעת הצדדים להסכם לגבי חלותו על הרופאים מנהלי מרפאות חוץ.

3.בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה כאמור השלימו הצדדים את ראיותיהם כדלקמן:

מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית שנערך על ידי מר הרולד בר - מנהל תחום בכיר שכר ויחסי עבודה במשרד הבריאות. במסגרת תצהירו מסר מר בר כי יישום הסכם ההשתלמות כאמור, במהלך התקופה הרלוונטית (מאז כריתתו ועד לשנת 2002) איננו מלמד על כך שמנהלי המרפאות נחשבו כרופאים מנהלים וזאת משני טעמים עיקריים:

• הטעם האחד כך נטען – נעוץ בכך שמשרד הבריאות לא הורה מעולם על החלת הסכם ההשתלמות על כלל מנהלי מרפאות החוץ. נהפוך הוא, לדבריו, החלה של הסכם ההשתלמות על מנהלי המרפאות הופסקה באופן מידי כשנודע על כך.

• הטעם השני - נעוץ בהתנהלותה של הר"י שהינה צד להסכם ההשתלמות ממנה ניתן להסיק כי היא גילתה דעתה לפיה, ההסכם הנ"ל איננו חל על מנהלי המרפאות.

   

  אשר לטעם הראשון נכתב כי על פי הנתונים שנבדקו, חריגה מהוראות הסכם ההשתלמות נעשתה ביחידות מסויימות או לגבי רופאים מסויימים בעוד שבאחרות הייתה הקפדה על ההוראות המחייבות. כן הוסבר כי משרד הבריאות הינו משרד הטרוגני ומורכב - בהשוואה למשרדי ממשלה אחרים, בכל הנוגע ליישום תנאי שכר - וכי אין קיימת בו מערכת המתריעה על חריגות שכר. חריגות המתגלות לשיטתו של מר בר במקרה של בדיקה יזומה או במקרה של עריכת ביקורות שכר על ידי יחידה מסויימת. משכך – כך נטען - גם אם יחידות מסויימות במשרד הבריאות נהגו בנושא שכר שלא על פי ההסכמים המחייבים הרי שאין הדבר מלמד על הנחייה שיצאה בעניין זה על ידי משרד הבריאות.

   

  אשר לטעם השני הנוגע להתנהלותה של הר"י נטען - כי זו ביקשה להחיל את הסכם ההשתלמות על בעלי תפקידים נוספים מעבר לאלה שננקבו בו מפורשות ובכך בא לידי ביטוי אומד דעתה לפיו, אין הוראות ההסכם כאמור חלות על בעלי תפקידים אלה, לרבות מנהלי מרפאות. כך לדוגמה, במסגרת פניותיה של הר"י אל הממונה על השכר בשנת 2007 ובשנת 2008. וכך במסגרת המו"מ הקיבוצי משנת 2011 עת דרשה הר"י להחיל את הסכם ההשתלמות על מנהלי מרפאות. כמו כן נטען כי הר"י לא נקטה בהליך משפטי בעניין החלת הסכם ההשתלמות לגבי מנהלי מרפאות ולא בכדי.