תע"א 1411-10 א.כ. נגד רמי גזית ואח'

פתח דבר

1. בעיר ירושלים פעל משך שנים ארוכות אולם אירועים, שמחות וכנסים בשם "האחוזה". נדמה שבשעתו היה זה ל'מוסד' ירושלמי די ידוע. הד לדברים נמצא בפרוטוקולים של דיוני בית הדין בהם מצאו נציגי הציבור להעיר, בבחינת גילוי נאות, כי השתתפו בשמחות באולם ואף ערכו במקום שמחות משל עצמם.

הנתבעות 6-2, הן חברות שבאמצעותן הופעל אולם השמחות. הנתבע 1, מר רמי גזית (להלן: גזית), הוא איש עסקים הרשום בכל החברות, שחלקן אינן פעילות עוד, כמנהל התאגיד וכבעל מניות, בין בעצמו ובין באמצעות חברות אחרות שבבעלותו. גזית היה למנהלו הכללי של האולם והיה מעורב בנעשה בו.

התובע, מר אבי כ. (להלן: כ.), החל את דרכו באולם כמלצר בשנת 1992 בעודו נער צעיר. דרכו האישית והמקצועית נקשרה באולם, שם בגר ואף נישא בעצמו לבחירת ליבו. מהלך השנים התקדם מקצועית ומילא תפקידים שונים. גזית היה עבורו דמות משמעותית. בשלהי שנת 2008, בחלוף קרוב לשני עשורים של עבודה, נפצע כ. באולם בתאונת עבודה. התאונה הותירה בו נכות צמיתה וגרמה לאי כושר לעבודה משך מספר חודשים. למן מועד התאונה לא שב עוד כ. לעבודה באולם. לאחריה ובמועד השנוי במחלוקת בין הצדדים, הסתיימו גם יחסי העבודה בין הצדדים. השאלה ביוזמת מי הסתיימו היחסים היא אחת השאלות השנויות במחלוקת. פסק דין זה מגולל את מסכת היחסים בין הצדדים ובפרט את סיומם.

2. בכתב התביעה עתר כ. לחיוב הנתבעים, ביחד ולחוד, בזכויות הנובעות מתקופת עבודתו באולם וסיומה. בכלל זה עתר לתשלום: שכר או דמי מחלה ופיצוי בגין הלנתם; הפרשי פיצויי פיטורים; חלף הודעה מוקדמת; עבודה בשעות נוספות; דמי חגים ופדיון ימי חופשה; פדיון דמי הבראה; השלמת הפרשות לקרן פנסיה ופיצוי בגין הלנתן; פיצוי בגין פיטורים בלתי חוקיים ובגין עוגמת נפש.

3. בהליך קוימו שש ישיבות. שתי ישיבות מקדמיות בפני רשם בית הדין בשעתו וכיום השופט, כאמל אבו קאעוד. ישיבה מקדמית מסכמת ולבקשת הצדדים ישיבת תזכורת, בהן נעשו ניסיונות לקדם הסכמות בין הצדדים, ניסיונות אשר לא עלו יפה. שתי ישיבות ארוכות להוכחות.

4. לתובע העידו הוא עצמו ומר מוחמד ג'ית, עובד לשעבר של האולם אשר עבד במחיצת כ.. לנתבעים העידו גזית ומר יוסי פלח (להלן: פלח) אשר החל אף הוא את דרכו באולם בשנת 1992 ולימים שימש כמנהלו וכממונה הישיר של כ..

הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב על פני עשרות רבות של עמודים, מודפסים בצפיפות ועמוסים בפרטים ובפרטי פרטים.

גדרי המחלוקת

5. עיון בכתבי בי דין ממעוף הנשר כמו גם מזחילת הזחל יגלה כי המוסכמות בין הצדדים הן לכל היותר שוליות. הצדדים הרחיבו את היריעה מגבולות המתבקש ועוררו מחלוקות ותת מחלוקות שנמתחו שנים רבות לאחור. מכל מקום, הסוגיות הדורשות ברור והכרעה הן אלה שיפורטו מטה.

[א] זהות המעסיק או מי הוא בעל דברו של כ. בהליך זה. בכלל זה יש לבחון אם התקיימו יחסי עבודה בין כ. לבין כל אחד מהנתבעים, כפי שטוען כ. או שמא יש לראות רק בנתבעת 2 כמעסיקתו כפי שטוענים הנתבעים. בנוסף יש לבחון האם התקיימו יחסי עבודה גם בין כ. לגזית באופן אישי והאם יש לחייב את גזית באופן אישי.

[ב] מהן כלל נסיבות הפסקת עבודתו של כ. באולם. בכלל זה האם כ. פוטר מעבודתו באולם או שמא התפטר ומהו המועד שבו הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים. כפועל יוצא מכך האם זכאי כ. להפרשי שכר עבודה או לפדיון דמי מחלה, לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת.

[ג] מה היה היקף המשרה של כ. ושכרו הקובע לצורך חישוב רכיבי התביעה ובפרט פיצויי הפיטורים. בכלל זה יש להכריע אם תלושי השכר משקפים נאמנה את תנאי שכרו של כ..

בכל הנוגע לשאלת זכאותו הנטענת של כ. לפיצויי פיטורים יש לבחון האם חל על יחסי הצדדים ההסדר הקבוע בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: חוק פיצויי פיטורים), והאם זכאי כ. לפיצוי בגין הלנתם.

[ד] האם זכאי כ. לתשלום בעד עבודה בשעות נוספות וככל שכן באיזה שיעור?

[ה] האם זכאי כ. לתשלומים נוספים בעד הזכויות הסוציאליות שתבע, וככל שכן מה שיעורם.

[ו] האם זכאי כ. לתשלום בגין פיטורים שלא כדין ולפיצוי בגין עגמת נפש ונזק בלתי ממוני?

להלן נדון ונכריע בשאלות אלה כסדרן, תוך שנסקור את טענות הצדדים לגביהן.

זהות המעסיק