תנ"ג 7528-12-13 הרפז נ' בנק הפועלים בע"מ

מבוא

1. בפניי בקשה לגילוי ועיון במסמכים מכוח סעיף 198א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות" ו-"הבקשה", בהתאמה).

2. מר הרפז (להלן: "המבקש") הינו בעל מניות בבנק הפועלים (להלן: "הבנק"), המבקש לקבל לידיו שורה ארוכה של מסמכים, על מנת לבחון האם להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם הבנק כנגד נושאי משרה ועובדים של הבנק. לטענת המבקש, החלטות שונות שקיבלו נושאי משרה ועובדים של הבנק במסגרת ועדות של הבנק בדבר העמדת אשראי, בין היתר גם ל"מקורבים" ול"ידידים" של בעלת השליטה או של נושאי משרה בכירים בבנק, התקבלו תוך הפרת נהלי הבנק ונהלים בנקאיים תקינים שנקבעו על ידי בנק ישראל.

3. המבקש מבסס את בקשתו על ממצאי דוח ביקורת מטעם בנק ישראל אשר/402/09 שכותרתו: "אשראי לאנשים קשורים בבנק הפועלים ותפקוד ועדת האשראי" מיום 3.9.2009, אשר נערך במסגרת ביקורת שביצע בנק ישראל בבנק הפועלים בחודשים מאי-יוני 2009. הדוח האמור אשר צורף לבקשה נושא את המילה טיוטה והמכתב המלווה לדוח ממוען למר ח. לנדאו שהינו ראש אגף הביקורת על הבנקים (אף הוא נושא את המילה "טיוטה"). טיוטת הדוח אשר צורפה לבקשה תכונה להלן: "טיוטת דוח בנק ישראל" או "טיוטת הדוח".

   טיוטת דוח בנק ישראל בוחנת, בין היתר, עסקאות של הבנק עם אנשים קשורים, וביניהן: עסקאות בין הבנק לבין קרן השקעות זרה RP Explorer Master Fund; חידוש התחייבות בינסניפית לטובת מר דני דנקנר אשר כיהן בעבר כיו"ר דירקטוריון הבנק; מתן אשראי לאלרן נדל"ן תפעול (שותפות מוגבלת, הקשורה לטענת המבקש ליו"ר הדירקטוריון דאז מר דני דנקנר); מתן אשראי למר עופר גלזר (אשר היה בן זוגה של בעלת השליטה בבנק). כן בוחנת טיוטת הדוח עסקאות של הבנק עם לווים אחרים, וביניהן מתן אשראי לעיתון מעריב (להלן: "מעריב") ולקבוצת מפעלים פטרוכימיים (להלן: "פטרוכימיים").

4. דבר קיומה של טיוטת דוח בנק ישראל לא היה ידוע לציבור או למבקש, ולמבקש נודע בדבר קיומה עקב כתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" בחודש יולי 2013. לטענת המבקש, בעקבות פרסום הכתבה פנה הוא אל הבנק בבקשה להמציא לו מסמכים בקשר להפרות הנטענות בכדי שיוכל לבחון אם יש מקום להגשת תביעה נגזרת, ואולם הבנק מיאן להמציא לו מסמך כלשהוא. לפיכך פנה המבקש לבית המשפט בבקשה דנן.

5. ביום 1.7.2014 התקיים דיון בבקשה. במסגרת הדיון ציין ב"כ הבנק כי קיים דוח ביקורת סופי של בנק ישראל (בעוד כאמור בקשתו של המבקש התבססה על טיוטת דוח). כמו כן, במסגרת הדיון הודיע ב"כ המבקש כי הוא מצמצם את הבקשה לגילוי מסמכים למסמכים הרלוונטיים לעניין מעריב ופטרוכימיים בלבד.

6. לאחר שמיעת טענות הצדדים במסגרת הדיון, ביום 1.7.2014 ניתן צו ביניים אשר מחייב את הבנק להמציא לבית המשפט את דוח הביקורת הסופי של בנק ישראל, נשוא המחלוקת הנוכחית. ביום 24.7.2014 הוריתי לבנק, בהתאם לתקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, להעביר ללשכתי, במעטפה סגורה וחתומה, את המסמכים המנויים בסעיפים 25-40 לנספח 4 לבקשה (דהיינו, המסמכים הנוגעים לחברות מעריב ופטרוכימיים בלבד) ואת המסמכים הנזכרים בסעיפים 43 עד 47 לנספח 4 לבקשה, אך רק ככל (ו/או בחלקים) שאלו נוגעים לחברות מעריב ופטרוכימיים.

7. מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט עלה, בין היתר, כי טיוטה של דוח בנק ישראל מיום 21.6.2010 מוענה להנהלה הראשית של הבנק, ביום 4.8.2010 העביר הבנק למפקח על הבנקים התייחסות לטיוטת הדוח האמורה וביום 7.10.2010 נערכה ישיבת סיכום ביקורת בין נציגי הבנק לנציגי הפיקוח על הבנקים. נראה כי דוח הביקורת הסופי אשר הועבר לבנק הינו מיום 22.11.2010 (להלן: "הדוח הסופי"). במכתבו של הבנק מיום 10.2.2011 ציין הבנק כי הוא מיישם את כל בקשות הפיקוח על הבנקים בדוח הסופי.

8. אקדים ואומר, בטרם אדון ואכריע בבקשה, כי השאלות העיקריות בעניין גילוי ועיון במסמכים במסגרת ההליך דנן הן טענת החיסיון החל על דוח הביקורת הסופי של בנק ישראל וכן קיומה או אי-קיומה של תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים לאישור התביעה הנגזרת, בהתאם לסעיף 198א לחוק החברות.

   הבקשה וטענות המבקש