תמיר נ' קלינה חננאל ואח'

החלטה

לאחר עיון בבקשת הכונס לאישור הסכם המכר ובתגובות הצדדים, כמו גם בתשובת הכונס, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

טענות המינהל בנושא תשלומים למינהל והסדרת חוזה החכירה, אינן עניין להתנגדות לאישור ההסכם. לפי ההסכם, העלויות לצורך קבלת אישור המינהל לרישום זכויות החכירה על שם הקונה הנן על הקונה. הנושא יוסדר בין הכונס למינהל ובמקרה של מחלוקת תוגש בקשה מתאימה על ידי הכונס לבית המשפט.

בכל הנוגע לשאר טענות המינהל, כמו גם לטענות הנתבעים 1 – 3, גם כאן איני מוצא בהן נימוק שלא לאשר את ההסכם.

טענת הנתבעים 1 – 3 שלפיה אין להתחשב במחיר למימוש מהיר שנקבע בחוות הדעת של השמאית (840,000 ₪), אלא יש לראות בסכום של 950,000 ₪ שננקב בחוות הדעת, כמחיר הריאלי, דינה להידחות. המכירה היא מאולצת גם אם אחד מבעלי הדירה יזמו את התביעה לפירוק שיתוף ולא נושה של אחד מבעלי הדירה. האילוץ נובע מכך שגם כאשר אחד מבעלי הדירה יוזם את התביעה לפירוק השיתוף, יש לראות בכך מצב של אין מנוס ממכירת הדירה (כלומר פירוק השיתוף). המצב הנוכחי, של בעלים רבים של דירת מגורים אחת, הנו מצב בלתי רצוי ובלתי יעיל לבעלי הדירה, אשר לצורך מקסום רווחיהם מהנכס, נדרשים ונאלצים לפרק את השיתוף בו. העובדה שהנתבעים 1 – 3 עצמם מציעים כעת (ובאיחור רב כפי שעוד יפורט), מחיר של 875,000 ₪, הנמוך ממחיר שהם עצמם טוענים לו כמחיר מינימום (950,000 ₪) מחזק את מסקנתי הנ"ל.

טענת המינהל לפיה לא זומנו הנתבעים 1 – 3 להתמחרות לא מועלית אפילו על ידי הנתבעים 1 – 3 עצמם ודי בכך כדי לדחותה. גם לגופו של עניין, יש לדחות את הטענה. כעולה מהודעת הכונס מיום 14.3.12, המכרז פורסם בעיתונות. הנתבעים 1 – 3 הנם בעלי דין בתיק זה וקיבלו את החלטות בית המשפט ויכלו לפנות אל הכונס מיד עם קבלת החלטתי למינויו, לו רצו להשתתף במכרז. משלא עשו כן, הביעו דעתם כי אין להם עניין בכך. לפיכך, כיום ולאחר שכבר התנהלה ההתמחרות ונקבע זוכה, לא ניתן ואין מקום להחזיר את הגלגל אחורנית.

גם הטענה להחזר דמי שימוש, שהנה למעשה טענת קיזוז וזאת משהועלתה בכתב ההגנה וללא הגשת תביעה שכנגד, דינה להידחות. התביעה לפירוק שיתוף אינה תביעה כספית שניתן כנגדה לקזז סכומים שהתובעת חייבת לנתבעים 1 – 3. תביעה לפירוק שיתוף אינה כוללת בחובה דרישה של התובע לקבלת כספים שחייב הנתבע לתובע, שכנגדה יכול הנתבע לבקש לקזז סכומים שהתובע חייב לו. בתביעה לפירוק שיתוף, התובע מבקש לקבל לידיו, רק את מה שמגיע לו לפי חלקו בנכס ואינו טוען לכך שהנתבע חייב לו כספים. מכאן, שלא ניתן להעלות טענת קיזוז כנגד תביעה לפירוק שיתוף אלא יש צורך בהגשת תביעה שכנגד או תביעה נפרדת. האמור לעיל חל באותה מידה בין שפירוק השיתוף נעשה על דרך מכירת הדירה לצד ג', תוך כך שהתובע מקבל לידיו כספים כשווי חלקו בנכס ובין אם התובע זכה בהתמחרות ורכש את חלקו של הנתבע בנכס. הנתבעים 1 – 3 לא הגישו תביעה שכנגד בתיק זה. לפיכך, על הנתבעים 1 – 3 להגיש תביעה נפרדת בנושא דמי השימוש.

באשר לטענת המינהל לפיה לא נעשה מאמץ מספיק לאתר את הנתבעים 4 – 10, טענה זו נסתרת מתגובות הכונס ומהמסמכים הרלוונטיים שצורפו, מה גם שהמותב הקודם שדן בתיק זה, קבע תחליף המצאה, אשר בוצע, כך שלמעשה זכאית התובעת לפסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעים הנ"ל.

האמור לעיל יש בו משום הכרעה גם בטענות שהועלו על ידי האפוטרופוס הכללי אשר הפנה למעשה לטענות המינהל והנתבעים 1 – 3.

אשר על כן, הסכם המכר מאושר בזה.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ב, 27 פברואר 2012, בלשכתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: