תמיר נ' לפיתוח טבריה ואח'

החלטה

לפניי בקשה לסילוק התביעה כנגד הנתבע 2 על הסף.

על פי הנטען פעלה הנתבעת 1 לגביית קנס, הנתבע 2 העניק לנתבעת 1 ייעוץ משפטי בעניין לרבות בדרך של משלוח מכתבי דרישה ומתן תשובות לפניות התובעת. לטענת הנתבע אין כל יריבות בינו לבין התובעת ואף אם יתקבלו טענות התובעת לגופו של עניין הרי שברי כי הנתבע לא הפר כלפיה חובה כלשהי.

טענתה של התובעת בדבר "אטימות של משרד עורכי הדין" אין בה כדי להקים יריבות.

התובעת מבקשת לדחות את הבקשה. לדבריה לולא אותו יחס לו זכתה מהנתבע לא הייתה מגיעה למצב בו חשה נרדפת ומאוימת וחשבונה לא היה מעוקל.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות בבקשה ובתגובה סבורני כי יש להיעתר למבקש ולהורות על דחיית התביעה בכל הנוגע לנתבע 2.

עורך הדין הינו שלוחו של מרשו ופועל בשמו. אף כי הפסיקה הכירה בנסיבות מסוימות באפשרות לקיומה של חובת זהירות של עורך דין גם כלפי מי שאינו לקוחו (ראה למשל ע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט ואח' פ"ד מו(4) 529) הרי שבנסיבות העניין דנן לא מצאתי כי בטענות שבכתב התביעה יש כדי לבסס חובה שכזו.

אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבע 2.

תשומת לב הצדדים כי הדיון קבוע ליום א' 22.11.09 ונוכח החלטה זו, אין מקום לדחותו.

ניתנה היום, ב' כסלו תש"ע, 19 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי ....... התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: