תמאם נ' אי. אף. סי בע"מ

פסק דין

בהסכמת בעלי הדין, ולאחר ששמעתי היום את העדים מטעם הצדדים – מר שי סירטון, מנהל התובעת, והנתבע – והתרשמתי מהם, ועיינתי בחומר הראיות הראיות שהוגש לתיק בית המשפט, ניתן בזה פסק דין במסגרת הוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, בשתי התובענות שלפניי: התובענה האחת (הראשונה מבחינה כרונולוגית), שהוגשה על ידי הנתבע (תא"ק 16031-09-09; להלן – תביעת הנתבע), והתובענה השנייה, שהוגשה על ידי התובעת (תא"מ 12953-10-09; להלן – תביעת התובעת), אשר הדיון בהן אוחד לפניי בהתאם להחלטת כב' סגן הנשיא מיום 18.1.10.

בין הנתבע, בעל עסק להקמת ולהתקנת שערים חשמליים, לבין התובעת, חברה פרטית העוסקת בייצור שיווק וקבלנות בתחום האלמנטים המתועשים לבניין, נחתמה ביום 24.5.09 הצעת מחיר, היינו הסכם, להקמת שער חשמלי בשטח המפעל של התובעת (להלן – העבודות, ההסכם והאתר, בהתאמה).

אין מחלוקת אודות חתימת ההסכם ואין מחלוקת כי הנתבע החל בביצוע העבודות, דהיינו: אין מחלוקת שהנתבע החל, ביום 25.5.09, בביצוע החפירה ויציקות הבטון הנדרשות והביא למקום חומרי בניין ושלושה רלסים, ואף אין מחלוקת כי הנתבע לא השלים את ביצוע העבודות.

המחלוקת העיקרית שבין הצדדים עניינה בנסיבות שהביאו להפסקת עבודתו של הנתבע באתר, כאשר כל צד זוקף את הפסקתן לחובתו של משנהו. כמו כן חלוקים הצדדים בשאלת ההוצאות שנגרמו עקב הפסקת העבודה כאמור.

שני הצדדים כשלו בהבאת עדים מהותיים, עליהם ידעו עובר לישיבת ההוכחות. מחד גיסא, התובעת כשלה מלהעיד את בנו של מנהל התובעת (להלן – הבן). הבן הינו עד מהותי לאור טענות הנתבע, המופיעות עוד בתצהירו, אודות חילופי הדברים שנערכו בינו לבין הבן והבטחתו של זה האחרון כי הנתבע יקבל את חלקו בעבור העבודות שבוצעו בנפרד, הבטחה שבעקבותיה אף הזמין הנתבע, עוד באותו היום, מערבל בטון לצורך ביצוע היציקה.

מאידך גיסא, הנתבע כשל מלהעיד את המסגר מטעמו (להלן – המסגר). המסגר הינו עד מהותי לאור טענות התובעת, המופיעות בתצהיר מנהל התובעת, אודות חילופי הדברים עם המסגר, כאשר לטענת התובעת עקב חילופי דברים אלה התברר לנתבע כי עשה מקח טעות בהתקשרותו בהסכם וכי הוא עומד להפסיד כספים; ועל כן החליט על דעת עצמו להפסיק את ביצוע העבודות ולנטוש את האתר. עוד חשובה עדות המסגר לבירור משמעות החשבונית שהוציא המסגר לנתבע, כאשר לא ברור מה עומד מאחוריה ומתי היא שולמה בפועל.

בנסיבות אלה, כשלו שני הצדדים מלהוכיח בתובענותיהם כי האשמה לאי השלמת העבודות רובצת לפתחו של הצד השני, ולפיכך יש להכריע בגורל התובענות רק בהתאם להוצאות הצדדים.

על פני הדברים ברור, כי הנתבע ביצע באתר עבודות מסוימות, שבגינן הוא זכאי לתשלום. עם זאת, הנתבע כשל מלהביא אסמכתאות מספיקות להוכחת טענותיו. אשר על כן, לנוכח הקבלות אותן צירף התובע אודות חומרי הגלם והבטון שהזמין (למעט המע"מ, שאותו יש לנכות), כמו גם עלות הרלסים שלא הוכחשה, ובהתחשב בהיקף העבודות שביצע הנתבע באתר (הגם שהחשבונית העצמית שצירף הנתבע לעניין זה הינה בעלת משקל נמוך), אני קובע כי שיעור הוצאותיו המוכח של הנתבע הוא בסך כולל של 4,500 ₪.

להבדיל, לנוכח האמור בפסקה דלעיל יש לדחות את תביעת התובעת, שכן משכשלה התובעת להוכיח כי האחריות לאי השלמת העבודות רובצת לפתחו של הנתבע, אין על הנתבע לפצותה בגין הנזקים הנתבעים בתובענה שהגישה.

אשר על כן אני פוסק כדלקמן:

התובענה שהגישה התובעת נדחית ואילו התובענה שהגיש הנתבעת מתקבלת, באופן חלקי.

התובעת תשלם אפוא לנתבע סך של 4,500 ₪, בתוספת ריבית והצמדה כדין מיום הגשת תביעת הנתבע ועד ליום התשלום בפועל.

כמו כן, ובהתחשב בעובדה שתביעת הנתבע התקבלה רק במקצתה, התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪.

התשלומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ה תשרי תשע"ב, 23 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: