פס"ד בתביעה להחזרת קטין חטוף לפי חוק אמנת האג

 לפניי תביעה להחזרת קטין חטוף לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א – 1991.

עיקרי העובדות וההליכים הקודמים:  

1. הצדדים הם בני זוג לשעבר ולהם שני ילדים משותפים: קטינה ילידת שנת 2012, וקטין יליד שנת 2010 - אליו מתייחסת התביעה דכאן.

    

2. הצדדים נישאו בישראל בשנת 2008, חיו בישראל במהלך נישואיהם ואף לאחר שהתגרשו זמ"ז בשנת 2014. בשנת 2017 עברה התובעת, שנישאה בשנית, להתגורר עם הקטינים ב-XXX ארה"ב. זאת על יסוד הסכם הגירה שנחתם בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית משפט זה ביום 25.5.17 (תה"ס 17023-05-17; ולהלן: "הסכם ההגירה"). מאוחר יותר (ביום 20.7.21) קיבל הסכם ההגירה תוקף של פסק דין גם על ידי בית משפט בארה"ב.

    

3. לאחר שהפרה התובעת את הסכם ההגירה עתר הנתבע בתובענה לאכיפתו, לתשלום פיצוי מוסכם בגין הפרתו וכן להשבת הקטינים לישראל אם לא תתקן התובעת את ההפרה (תמ"ש 34533-09-20). בפסק דין חלקי מיום 10.7.22 נעתר בית המשפט לסעד הפיצוי לאחר שנמצא שהתובעת הפרה את ההסכם.

   בפסק דין משלים מיום 13.8.23 הורה בית המשפט גם על השבת הקטינים לישראל בתוך 10 ימים, זאת בהתאם להמלצת מומחית בית המשפט שמצאה ש"הישארות הילדים במשמורת אמם, עלול להוביל להמשך ההסתה, להנצחת קונפליקט הנאמנויות ובטווח הרחוק לפגוע ברווחת הילדים." (עמוד, 15 לחוות הדעת הסופית). בפסק הדין הובהר ש"כמוהו כפסק דין לפי חוק אמנת האג" (סעיף 31; ולהלן: "פסק הדין").

    

4. ביום 11.12.23 עתר הנתבע בתביעה כספית כנגד התובעת וכנגד אבי בעלה הנוכחי (שערב לכלל חיוביה בהסכם ההגירה) בגין אי תשלום החיובים הכספיים שנקבעו בפסק הדין החלקי ובגין המשך הפרת הסכם ההגירה "וגם לא מאפשרת לתובע להחזיר את הקטינים לישראל" (תמ"ש 21752-12-23; סעיף 6). עוד הבהיר ש"עיקר מטרת התובע היא להביא ליישום פסקי הדין שניתנו" (סעיף 8). בכתב ההגנה כפרה התובעת בטענת הנתבע שלא שיתפה עמו פעולה להשיב את הקטינים לישראל בהתאם לפסק הדין. ברם, לאחר מכן חדלה התובעת לשתף פעולה עם ההליך, הפסיקה את ייצוגה, לא הגישה תצהיר עדות ראשית, לא התייצבה לדיונים ולא חקרה את הנתבע על תצהירו. בתצהיר עדותו הראשית פירט הנתבע את התעלמות התובעת מפניותיו אליה לביצוע פסק הדין להשבת הקטינים לישראל (סעיפים 15-17). להשלמת התמונה יצוין שההליך ממתין להגשת סיכומים וטרם הוכרע.

    

5. ביום 3.4.24 הגיש הנתבע תביעה לביצוע פסק הדין לבית משפט בארה"ב. ההליך בא אל סיומו בפסק דין מיום 17.12.24 (שתרגומו לעברית צורף להודעה מיום 5.6.25 בתמ"ש 69545-05-25). כעולה מפסק דין זה התנגדות התובעת לתביעה הוגשה רק ביום 2.10.24 ובה טענה בין היתר שהליכים בעניין הקטינים מתנהלים בישראל. בפסק דין זה נקבע: