פלונית ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה

המדובר בתביעה להכרזת הורות התובעים על הקטינה שנולדה ביום 18.2.25 בהליך פונדקאות בגיאורגיה כתוצאה מהפריית מטען גנטי של שני התובעים.

לאחר שהתקבלה חוות דעת מומחה לפיה סבירויות האבהות והאימהות הגנטית של התובעים על הקטינה גבוהות מ- 99.9% ניתן ביום 31.3.25 על יסוד הסכמת הצדדים פסק דין חלקי המצהיר שהתובע 2 (ולהלן: "התובע") הוא אבי הקטינה.

עניינו של פסק דין משלים זה הוא במחלוקת בין הצדדים האם נדרש מהתובעת 1 (ולהלן: "התובעת") לעתור בהליך נפרד (צו הורות או צו אימוץ) לצורך כינון יחסי ההורות שלה לקטינה או אם ניתן להצהיר גם על אימהותה על יסוד הבדיקה הגנטית במסגרת ההליך דכאן.

בדין הישראלי אין הסדרה של הליכי פונדקאות הנערכים בחו"ל ואין אף פסיקה מחייבת או מנחה בנדון. על רקע זה, ולאור שינוי בעמדת המדינה ביחס ללידות שהתרחשו מיום 1.4.24 ואילך הגיעה מאז הסוגיה האמורה, בנסיבות עובדתיות דומות, להכרעה במספר רב הליכים בערכאות הדיוניות בפני מותבים שונים. פרט למקרה אחד בו נתקבלה עמדת ב"כ היועמ"ש לפיה נדרש הליך נפרד לכינון האימהות [תמ"ש (ירושלים) 69083-01-24 פלונים נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 22.9.2024)] בכל יתר המקרים התקבלה עמדת ההורים ונפסק שכמו על אבהות יש להצהיר גם על אימהות על יסוד הבדיקה הגנטית ושלא נדרש כל הליך נפרד נוסף לצו הורות או לצו אימוץ.

בפסק דין שניתן על ידי ביום 26.1.25 (שלא אך נסיבותיו העובדתיות דומות לענייננו אלא אף טיעוני הצדדים דומים) קבעתי שבמצב הקיים אף אני סבורה שניתן להצהיר על אימהות על יסוד הבדיקה הגנטית עת נותק הקשר המשפטי בין הפונדקאית לבין היילוד וכי לא נדרש כל הליך נוסף [תמ"ש 40078-05-24 פלוני ואח' נ' היועצת המשפטית לממשלה (פורסם בנבו, 26.1.25)]. להשלמת התמונה יצוין שעל פסק דין זה השיגה ב"כ היועמ"ש והליך הערעור עודנו תלוי ועומד.

ב"כ היועמ"ש השיגה גם על פסקי דין אחרים שניתנו על ידי הערכאות הדיוניות בהן נדחתה עמדתה. בפסק דין מיום 8.5.25 נקבע על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה כי לשם קביעת אימהות האם הגנטית על הקטין ניתן להסתפק בתוצאות הבדיקה הגנטית וליתן פסק דין הצהרתי וכי "אין סיבה של ממש להיעתר לדרישת המדינה להליך נוסף, ואפילו "מרוכך", לגבי האם הגנטית, כמבקרה דנן" [עמ"ש (חי') 34979-02-25 מדינת ישראל נ' האב (פורסם בנבו, 8.5.25) פסקה 48 לחוות דעתו של כבוד השופט שרעבי].

בפסק דין שניתן באותו היום על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע [עמ"ש (ב"ש) 22394-10-24 היועצת המשפטית לממשלה נ' ר.ו (פורסם בנבו, 8.5.25)] נדחתה עמדת ב"כ היועמ"ש לפיה יש לכונן אימהות באמצעות צו הורות פסיקתי או צו אימוץ ונקבע שמתווה של "צו הורות שיפוטי" אינו מתאים להסדרת הורות כשיש זיקה גנטית (סעיפים 27 ו- 30 לחוות דעתה של כבוד השופטת לוין), אך נדרש "הליך משפטי שהוא מעבר להצהרה "אוטומטית" על הורות מכח הבדיקה הגנטית" (סעיף 28) "שיהיה ממוקד בבחינה של תקינות והגינות הפונדקאות, ניתוק הקשר המשפטי עם הפונדקאית, וקביעת בלעדיות ההורות של האם המיועדת" (סעיף 30).

ודוק. עמדת המדינה לפיה נדרש הליך צו הורות פסיקתי או הליך אימוץ לצורך כינון אימהות נדחתה בשני פסקי הדין. בשני פסקי הדין ישנה תמימות דעים שיש להכיר באימהות מכח זיקה גנטית, והפער ביניהם נוגע אך לתנאים הנדרשים להכרה באימהות מכח הזיקה הגנטית. בעוד שבית המשפט המחוזי בחיפה קבע שניתן להסתפק בתצהיר האם הפונדקאית קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע שיש לבחון את הליך הפונדקאות ואת הסכמת הפונדקאית.