פס"ד בתביעה הנוגעת לשאלת בעלות על בית מגורים

לפניי תביעה נוגעת לשאלת הבעלות על בית מגורים ברחוב ** ביישוב **, הידוע כמגרש *** בגוש *** (להלן: "הנכס", "הבית") . השאלה הנדונה בפסק דין זה היא האם הבית הוא בבעלות התובעת 1 ( להלן: "האם") כטענת התובעות , או בבעלות התובעת 2 ( להלן: "הבת") ומתוקף הנישואין גם בבעלות הנתבע, בעלה לשעבר של התובעת 2. לטענת התובעות , האם רכשה את הבית ושילמה את כלל התשלומים הנלווים לרכישה במלואם והיא הבעלים של הבית. לטענת הנתבע , הוא אמור להירשם כבעל מחצית הבית מתוקף הסכם הלוואה שחתמה הבת /אשתו עם האם , מתוקף תשלום ההלוואה בפועל משך כשבע שנים ומתוקף דיני הנישואין.

אקדים ואומר כי דין התביעה להתקבל. הבעלות בבית ב** בישוב ** היא לאם, חרף רישום הבית על שם הבת . כפועל יוצא מכך, אין לנתבע כל זכויות בנכס. על כן, יינתן צו המורה על תיקון רישום הבית בלשכת רישום המקרקעין ובחברה המשכנת משם הבת לשם האם וזאת בכפוף להשלמת תשלום יתרת המיסים. בנוסף, יינתן צו לפינוי הנתבע מהנכס כפי שהתבקש ואסביר.

המסגרת הדיונית:

התובעות עתרו לסעד הצהרתי לבעלות האם על הבית וכן לשינוי הרישום של הבית בלשכת רישום המקרקעין מבעלות הבת לבעלות האם, מחיקת עיקול שניתן במסגרת סעד זמני בתביעה בין בני הזוג וכן פינויו של הנתבע מהבית. בנוסף, הנתבע דכאן תבע מחצית מהנכס נשוא התביעה במסגרת תביעה קודמת בין בני הזוג ( תלה"מ 48675-09-23) כאשר במסגרת פסק הדין שאישר הסכמות הצדדים בתיקים בין בני הזוג, נקבע כי הדיון בנכס נשוא תביעה זו יערך במסגרת התביעה דנן.

הרקע העובדתי:

הבת והנתבע (להלן גם: "בני הזוג") נישאו ביום 08.04.2011 בישראל. במהלך נישואיהם נולדו להם שלושה קטינים. הנתבע הוא מהנדס במקצועו. בני הזוג התגרשו בבית הדין הרבני בחודש ינואר 2025.

ביום 03.08.2017 רכשו בני הזוג קרקע ברחוב ** בישוב ** והתחייבו להתחיל בבנייה בהתאם לחוזה הרכישה. רכישת הקרקע ובניית הבית נעשו באמצעות הלוואת משכנתא שלקחו בני הזוג בסך 1,073,162 ₪ כאשר ההחזר החודשי עמד ע"ס כ- 7,175 ₪ בחודש וזאת בתוספת להון עצמי לרכישת הקרקע בסך 630,000 ₪.