פס"ד הנוגע למינוי "בן ממשיך" במשק חקלאי

התובעים, בני זוג, הגישו תביעה בה עתרו כי בית המשפט ייתן צו הצהרתי הקובע כי הם בעלי הזכויות הבלעדיות במשק XX ב XXXX (להלן: "המשק"), וכי הם יירשמו כ"בן ממשיך" בהתאם למינוי שערך מר ש' ג' ז"ל (להלן: "המנוח"), אביהם של התובע 1 (להלן: "התובע" או "מ'") והנתבעים 1 -3.

הנתבעים 1 -3 – צ' ג', א' ג', ד' ג' – הם אחותו ואחיו של התובע.

כמו כן עותרים התובעים למתן סעדים כספיים בגין שימוש הנתבעים 2- 3 בחלקים מהמשק, מבלי ששילמו לתובעים תמורה בגין שימוש זה. ברם, מאחר שהוגשה תביעה כספית על ידי הנתבעים, נקבע בהחלטה מיום 17.7.24 כי הליך זה יידון רק בסוגיית הבן הממשיך ואילו הסעדים הכספיים יתבררו במסגרת תביעת הנתבעים בתמ"ש 41890-07-24.

רקע נדרש לדיון

1. המנוח היה בעל רשות במשק עם אשתו. לאחר פטירתה בשנת 1983 לערך, עברו כלל הזכויות במשק למנוח.

    

2. ביום 29.11.1984 חתם המנוח על הצהרה בלתי חוזרת הממנה את בנו התובע ואת אשתו התובעת כ"בן ממשיך". התובעים חתמו על הצהרה זו באותו היום. עוד באותו היום המליצה האגודה לסוכנות לאשר את מינוי הבן הממשיך.

    

3. ביום 12.12.1984 אישרה הסוכנות את מינוי הבן הממשיך לאחר שהתקבלה פניה מהאגודה החקלאית בXXXX. המינוי לא נרשם ברמ"י.

    

4. התובע הסתבך בפלילים ונידון פעמיים לתקופות מאסר ממושכות. לראשונה בשנת 1992, אז נדון לתקופת מאסר בת 5 שנים, ובפעם השנייה בשנת 1999 אז תקופת המאסר נגזרה למשך שנתיים. יצוין כי בשנת 1999 גם הנתבע 3 הסתבך בפלילים, לטענת התובע באותה פרשיה עצמה, ונדון אף הוא למאסר.