תמ"ש 18103-04-15 פלונית נ' אלמוני

האם התובעת זכאית לפיצויים עקב העובדה שהנתבע הודיע על רצונו להפסיק הליך של פונדקאות בחו"ל ששני הצדדים החלו בו?

א.         רקע עובדתי

1. התובעת (להלן גם: "האישה"), שהיא כיום רווקה בת 48, החלה בגיל 37 בטיפולי פוריות (לרבות הפריית מבחנה והזרעה תוך רחמית), על מנת שיהיה לה פרי בטן. ברם, טיפולים אלו כשלו והאישה לא הצליחה להביא ילד לעולם.
2. באביב 2010, כשהתובעת היתה בת 42, היא הכירה את הנתבע שהיה אז בן 31 (להלן גם: "האיש") והם ניהלו חיי זוגיות יחדיו כשלוש שנים, מתוכם שנתיים תחת קורת גג אחת, בבית האישה.
3. האישה רצתה מאוד להביא ילד לעולם והיא שכנעה את האיש להביא ילד משותף באמצעות פונדקאית בחו"ל.
4. בחודש אפריל 2012 פנו הצדדים לסוכנות ---- (להלן: "הסוכנות") והחלו בפעולות לצורך ביצוע פונדקאות בחו"ל. הצדדים בדקו תורמות ביצית פוטנציאליות מקטלוג שהסוכנות העבירה להם ולבסוף בחרו תורמת מפולין, הדומה חיצונית לאישה. התכנון היה, שזרעו של האיש יופרה עם הביצית שהצדדים ירכשו מהתורמת והביצית המופרית תושתל ברחמה של אם פונדקאית בחו"ל. לאחר שייוולד וולד, האישה תכננה לנקוט בהליכים המשפטיים הנדרשים, על מנת שהיא תוכר כאמו של הוולד. האיש אף חתם ביום 25.4.13 על הסכם עם סוכנות המעניקה שירות של חיפוש ובחירה של תורמת הביצית (נספח ו' לתביעה והתרגום שהוגש ביום 4.4.16).
5. לצורך ביצוע התהליך, שילמו שני הצדדים סמוך לאחר חתימת החוזה עם הסוכנות, תשלום ראשון בסך של 10,600 דולר ארה"ב (נספח ז1' לתביעה – קבלה מיום 25.4.13).
6. זרעו של האיש הושבח, הוקפא והוטס לתאילנד ביום 12.5.13. תוכנן כי ביום 21.6.13 תגיע תורמת הביצית לתאילנד לצורך שאיבת הביציות. כמו כן תוכנן, כי לאחר מספר ימים, תבוצע השתלת הביצית המופרית ברחמה של האם הפונדקאית שהצדדים שכרו. בהתאם לכך, תורמת הביצית הגיעה לתאילנד לצורך שאיבת הביציות במועד הנ"ל.
7. ביום 6.6.13 שילמו הצדדים סך נוסף של 6,100 דולר ארה"ב ועוד שלושה תשלומים נוספים בסך כולל של 165,000 בהט תאילנדי השווה ל – 6,000 דולר לערך (נספח ח' ונספח ח2' לתביעה). תשלומים אלו בוצעו בהתאם להנחיות הסוכנות. סה"כ שילמו הצדדים סך של 27,580 דולר ארה"ב עבור השלבים השונים של הליך הפונדקאות.
8. באותה תקופה, התערערו היחסים בין הצדדים. האיש טוען כי האישה החלה להתרחק ממנו וכל מה שעניין אותה היה לידת ילד. לכן, ביום 22.6.13, התקשר האיש למר ג' ס', מנהל הסוכנות (להלן: "מנהל הסוכנות") והודיע לו כי הוא מעוניין להפסיק בתהליך הפונדקאות וכי הוא לא מסכים שייעשה שימוש כלשהו בזרעו.
9. האיש הסכים כי הביציות יישאבו מתורמת הביצית ויוקפאו, על מנת שהאישה תוכל לעשות בהן שימוש כרצונה, באמצעות תרומת זרע של גבר אחר. לצורך כך, האיש שילם בעצמו עבור שאיבת הביציות והקפאתן סך של 1,640 דולר ועוד סך של 1,500 דולר עבור תורמת הביצית.
10. האישה החליטה להמשיך לבדה בניסיונה להביא ילד לעולם. היא רכשה זרע מבנק הזרע בארץ וטסה לתאילנד פעמיים, בחודש אוקטובר 2013 ובחודש אפריל 2014 על מנת שהביציות המופרות יושתלו בגופה. ברם למרבה הצער, הניסיונות לא צלחו והאישה נותרה ללא פרי בטן. עלות שתי הטיסות של האישה לתאילנד עמדו על  17,107 ₪ (נספח ט' לתביעה).

ב.         טענות התובעת

1. האיש, מבלי כל התראה, ולאחר שהצדדים חיו כידועים בציבור שלוש שנים, החליט ימים ספורים לפני המועד המתוכנן לשאיבת הביציות מהתורמת, לנטוש את מגוריו עם האישה ולהפסיק באופן חד צדדי את הליך הפונדקאות ששניהם החלו בו.
2. האיש ידע מראש כי כניסה לתהליך של פונדקאות הוא הליך "שלא ניתן לסגת ממנו בכל עת" (סעיף 26 לתביעה). לדבריה: "כוונת הצדדים היתה ליצירת יחסים משפטיים מחייבים. ברור כי לבני הזוג היתה כוונה להשלים את התהליך מבלי שתינתן לצד השני האפשרות להפסיקו באופן חד צדדי" (סעיף 27 לתביעה). הצדדים התכוונו לגדל יחדיו את הקטין או הקטינה והאיש יצר מצג שווא בפני האישה, כי הוא יביא יחד אתה ילד לעולם. היא הסתמכה על כך שההפריה תושלם והיא תזכה סוף סוף להיות אם. האיש בחוסר תם לב משווע, חזר בו וגזל ממנה את משאת נפשה, להיות הורה (סעיף 38 לתביעה) ו"ניפץ את חלומה" להיות אם (סעיף 3 לסיכומיה).
3. הנתבע "הותיר אותה בפני שוקת שבורה כמעט ללא בדל אפשרות ריאלית כיום להיות אמא... והכל מתוך כוונת זדון או למצער אדישות איומה" (סעיף 4 לסיכומיה). האיש יצר אצל האישה צפייה והסתמכות כי ישלים את הליך הפונדקאות עד ללידת וולד (סעיף 28 לסיכומיה). לדבריה: "הנתבע, בהתנהגותו ומעשיו, השלה את התובעת ויצר מצגי שווא כי תהא אמא בקרוב... הפר חובותיו כלפי התובעת ברגל גסה, באופן חד צדדי ופתאומי" (סעיף 42 לסיכומי התשובה).
4. לאישה אין כיום כמעט סיכוי להפוך לאם והאיש הפר את ההסכם ביניהם ואת חובת תום הלב המוגברת שהוא היה חב בה כלפיה. תורמת הביצית כבר הגיעה לתאילנד לאחר שהצדדים שילמו לה את כרטיס הטיסה ותשלומים נוספים והאישה, שכה ציפתה לילד העתידי "הייתה מוכת הלם" מהתנהלותו של האיש (סעיף 32 לתביעה).