תמ"ר 15146-07-16 י.נ.א. השקעות ותשתיות בע"מ נ' טופ הנגב פרויקטים בנין ופיתוח בע"מ

לפניי בקשה עפ"י סעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), לחייב המשיבה להפקיד בקופת ביהמ"ש ערובה בסך של 130,000 ₪ על מנת להבטיח תשלום הוצאות המבקשת, בגין התובענה שהגישה נגדה המשיבה, בהליך זה.

כתב התביעה

ביום 7/7/16 הגישה התובעת כתב תביעה בסדר דין מקוצר, במסגרתו עתרה לחייב את הנתבעת בסך 1,330,000 ₪ בגין הפרת הסכמות, שהושגו לטענתה בעל פה, בין הצדדים.

על פי עובדות כתב התביעה, הנתבעת התקשרה בהסכם עם קבוצת גדיש- בית ג'וברין לביצוע עבודות ובמסגרת הסכם זה, התקשרה עם התובעת בהסכם לביצוע עבודות משנה. לטענת התובעת, במהלך העבודות ובהתאם לחוזה המקורי בין קבוצת גדיש לבין הנתבעת, ביצעה התובעת תוספות ועבודות נוספות, לבקשת הנתבעת, אשר לא נכללו בחוזה והתובעת לא קיבלה עבורן תמורה כלשהיא.

הנתבעת הגישה בקשה למחיקת כותרת וכן בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות להתגונן וביום 14/11/16 הגישו הצדדים הודעה מוסכמת, לפיה תינתן לנתבעת רשות להתגונן והתביעה תידון כתובענה בסדר דין רגיל.

טענות המבקשת לחיוב בערובה

א. מתדפיס רשם החברות עולה כי התובעת הינה "חברה מפרת חוק החל מיום 16/11/14" וכן עולה כי לחברה חובות אגרה שנתית לרשם החברות שהועברו לגבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות.

ב. כמו כן מהנתונים של רשם החברות עולה כי ההון הרשום של התובעת הינו 10,000 ₪.

ג. מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה כי אין לתובעת יכולת כלכלית לשלם את הוצאות הנתבעת, כך למשל ניתן לראות כי במהלך העבודה על הפרויקטים השונים, נאלצה הנתבעת לרכוש עבור התובעת חומרים לביצוע העבודות, בשל קשיי תזרים של התובעת.

ד. על פי החוק וההלכה הפסוקה, חזקה היא שחברה בע"מ המגישה תביעה, מחויבת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של נתבע, אלא אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. כן עולה כי פטור מהפקדת ערובה יינתן במקרים חריגים בלבד.

טענות המשיבה