תלה נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.לפני בקשת התובעת לקבוע כי על הנתבע לפתוח בהבאת הראיות.

2.התביעה מכוונת כנגד החלטת הנתבע מיום 1.8.10 לפיה החליט הנתבע להמשיך ולראות בתובע כמי שאינו תושב ישראל החל מיום 1.1.08.

3.התובע טוען כי הינו בעל תעודת זהות ישראלית ולפי הפסיקה "שעה שהטוען לגמלה נושא תעודת זהות ישראלית הנטל על המוסד להוכיח כי אינו תושב ישראל".

(עב"ל 381/05 ג'ומעה מוסלמי נ' הביטוח הלאומי).

4.לטענת התובע משהתהפך נטל ההוכחה על הנתבע לפתוח בהבאת ראיותיו.

5.הנתבע טוען כי גם פסקי הדין אשר קבעו כי נטל ההוכחה בשלילת התושבות הוא על המוסד לביטוח לאומי, לא נקבע מעולם כי יש להפוך את סדר הבאת הראיות.

6.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים החלטתי הינה כי על התובע לפתוח בהבאת הראיות.

"על פי ההלכה, הנטל להוכחת תושבות מוטל על הטוען לקיומה. במקרה בו הטוען לגמלה נושא בתעודת זהות ישראלית, זוהי חזקה באשר לתושבות הניתנת לסתירה והנטל עובר למוסד לביטוח לאומי להוכיח כי הוא אינו תושב ישראל, ועל התובע להצביע על מגורי קבע במקום מסויים בתוך מדינת ישראל. אם בית הדין ישוכנע כי התובע איננו מתגורר דרך קבע איפה שהוא טוען שהוא גר, אזי הנטל עובר לתובע להוכיח מקום מגורי קבע בתוך מדינת ישראל".

(עב"ל 644/08 חרחש אלהאם נ' המוסד לביטוח לאומי).

יש להבחין בין נטל השכנוע לבין נטל הבאת הריאות.

ההלכה לפיה שעה שהטוען לתושבות נושא תעודת זהות ישראלית עובר הנטל למוסד להוכיח כי אינו תושב עוסקת בנטל ההוכחה ולא בנטל הבאת הראיות.

נטל זה יקבע בסוף המשפט על מי מהצדדים קמה חובת ההוכחה והאם על בסיס כל הראיות הוא עמד בה.

נטל הבאת הראיות הינו טפל לנטל השכנוע.

אין בשלב ראשון של הדיון להעביר נטל זה לנתבע באופן שהוא יתחיל בהבאת הראיות.

אין די בהצגת תעודת זהות כדי להעביר את נטל הבאת הראיות.

על התובע להצביע על מגורי קבע בתוך מדינת ישראל.

אשר על כן אני קובעת כי על התובע לפתוח בהבאת הראיות.

7.התיק יקבע איפוא להוכחות בפני מותב.

התובע יגיש עדויותיו הראשיות בתצהירים עד ליום 1.5.12.