החלטה להפחית מזונות אב בשל מעבר בתו לגור עמו

  לפניי בקשה לביטול מזונות קטינה בת 14 והפחתה זמנית של חיוב במזונות עבור 2 קטינות בנות 9 ו- 11 שנפסקו בפס"ד מיום 11.3.24 ( תלה"מ 225424-05-23).

רקע;  

1. המבקש (להלן: "המבקש" ו/או "האב") והמשיבה (להלן: "המשיבה" ו/או "האם") יהודים, נישאו כדמו"י ביום 17.09.2008 והתגרשו ביום 24.1.25. מנישואיהם נולדו הקטינות: ה.ד' ת.ל. 09.02.2012 (בת כ- 14), א' ת.ל. 13.12.2015 (בת כ- 11) וא' ת.ל. 19.10.2017 (בת כ- 9). המשיבה והקטינות א' וא' מתגוררות ב***, והמבקש מתגורר ב*** ביחד עם הקטינה ה' (החל מיום 16.10.2025).

    

2. בין הצדדים מתנהלים הליכים נוספים בבית הדין הרבני כדלקמן:

   הליך בעניין זמני השהות וחידוש קשר (תיק 1404048/7): ביום 03.02.2026 מונתה המומחית ד"ר ענבל קיבנסון בר-און אשר נתבקשה לבחון את מצב המשפחה וחידוש הקשר בין האב לקטינות ולהגיש המלצות. נכון למועד זה בהתאם להמלצת העו"ס (מיום 9.10.24 ומיום-28.1.25 ), נקבעו זמני שהות זמניים של האב עם בהיקף של 4 לינות בשבועיים: בשבוע הראשון לינה ביום א' מסיום המסגרת החינוכית ועד למחרת, ובשבוע השני לינה ביום א' וכן סוף שבוע מיום ו' ועד מוצאי שבת. עוד מתנהלת תביעה רכושית (בתיק 1404048/3); במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמות בדבר איזון משאבים.

    

3. ביום 11.03.2024 ניתן פסק דין (תלה"מ 05-23-***) המבוסס על הסכמות הצדדים שגובשו בדיון במסגרתו חויב המבקש במזונות הקטינות בסך כולל של 7,500 ₪ לחודש (2,500 ₪ לכל קטינה), סכום הכולל את הוצאות המדור ואחזקתו. עוד הסכימו הצדדים כי יישאו בהוצאות חינוך ורפואה חריגות ביחס של 60% האב ו-40% האם. ההסכמות התבססו על הכנסות האב בסך של כ-25,000 ₪ נטו לעומת הכנסת האם בסך של כ-5,000 ₪ נטו בתוספת דמי שכירות בסך 5,200 ₪. עוד התבססו ההסכמות על זמני שהות בבית האב של עד 4 לינות בשבועיים.

    

    

   עיקר טענות הצדדים;

    

4. המבקש בבקשתו מפרט שמאז ה-16.10.25 ובעקבות אירוע אלימות והתעמרות מצד המשיבה, עברה הקטינה ה' להתגורר בביתו באופן מלא ובלעדי ואינה מקיימת כל קשר עם המשיבה. בשל כך, נושא לבדו בכל הוצאותיה ובכלל זה, כלכלה, מחייה, הוצאות שוטפות וחריגות. מכאן, עותר לביטול מיידי ורטרואקטיבי של חיוב המזונות עבורה וזאת החל מהמועד בו עברה להתגורר עמו (16.10.25), ובהתאמה לכך, לחייב את המשיבה להשיב לו את הסכומים ששולמו עבור הקטינה, או לקזזם מתשלומים עתידיים. בנוסף, עותר להפחית מסכום החיוב שנקבע עבור שתי הקטינות בשל שינוי נסיבות מהותי.

    

5. לדבריו, חרף הנסיבות החדשות, ועל אף שאינה נושאת בהוצאות הקטינה כלל, המשיבה ממשיכה לגבות ממנו את מלוא דמי המזונות עבור ה' באמצעות הליכי גבייה (הוצאה לפועל). מצב זה מהווה, לשיטתו "כפל תשלומים" ו"עושר שלא כדין". עוד סבור כי המשיבה מנהלת כנגדו הליכי גבייה בחוסר תום לב קיצוני, תוך ניצול המצב הרגשי של הבנות ואי-קיום החלטות טיפוליות, מתוך מטרה להתישו כלכלית.

    

6. לעניין בקשתו להפחתת דמי המזונות עבור שתי הקטינות גורס שחל שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתה, והקשור בירידה דרמטית בהכנסותיו. כך לדבריו, אלה פחתו משמעותית מ-25,000 ₪ נטו (בעת מתן פסק הדין) לכ-14,000 ₪ נטו כיום. עוד לדבריו, חלה הידרדרות בריאותית במצבו שכן ביום 16.2.25 עבר ניתוח בקע וסובל מליקויים גופניים נוספים (דלקות בגידים, בעיות גב וברכיים) המונעים ממנו להמשיך לעבוד שעות מרובות כפי שעבד בעבר. לראיה, על חשבונו הוטל עיקול עתק מרשויות המס בסך של כ-160,000 ₪ והוא מצוי תחת עול חובות כבד ומשכנתא של כ-7,000 ₪ בחודש. בשל מצבו הקשה "נאלץ ליטול הלוואות לצורך קיום בסיסי".

    

7. לאור מועד הדיון הקבוע לחודש לינואר 2027 סבור המבקש שנדרשת התערבות מיידית ומתן סעד שאם לא כן נזקיו יצטברו ויהיו לבלתי הפיכים עקב.

    

8. המשיבה בתגובתה סבורה שיש לדחות את הבקשה וגורסת שהמבקש מנהל את הליכים בחוסר תום לב קיצוני, תוך ניסיון ציני להתחמק מחובותיו כלפי בנותיו. לדידה, הגשת הבקשה למעלה משנה ושלושה חודשים לאחר מתן פסק דין חלוט, היא מהלך פסול. כן מדגישה שהמבקש הפסיק לשלם את מזונות הבת ה' על דעת עצמו עוד בטרם פנה לבית המשפט, מה שאילץ אותה לפתוח כנגדו הליכי הוצאה לפועל כדי לשרוד. עוד לטענתה, המבקש מנצל את המצוקה הרגשית של הבנות ואת המעבר הזמני של ה' לביתו כדי להפעיל עליה לחץ כלכלי ולהתישה.

    

9. בתגובתה, מציגה תמונה הפוכה לחלוטין לגבי מצבו הכלכלי של המבקש ומסבירה ששוגה בתיאור הכנסותיו: לטענתה משתכר סכומים גבוהים בהרבה מהמוצהר הנעים בין 40,000 ל-55,000 ₪ נטו בחודש (כ-520,000 ₪ בשנה), ואת טענתה תומכת בניתוח תנועות הבנק המלמדות על הפקדות חודשיות גבוהות. עוד מבהירה שרכש פנטהאוז מפואר בשווי של כ-2.5-3 מיליון ₪, מחזיק ברכבי יוקרה ורכב אספנות, ומוציא מעל 20,000 ₪ בחודש בכרטיסי אשראי על בילויים ומסעדות. אשר על כן, לדידה, החובות הנטענים לאביו הם לא אחר מאשר תרגיל שנועד להתחמקות ממס וממזונות, ולא הוצגה ראיה אמיתית ל'קריסה כלכלית'. עוד מתייחסת בתגובתה לטענת המבקש ולפיה חלה ירידה בכושר עבודתו וגורסת כי מדובר בתירוץ חסר בסיס. לשיטתה, ניתוח בקע אינו מצב רפואי חריג בגילו של המבקש ובוודאי שאינו מהווה פגיעה קבועה בכושר ההשתכרות שלו. יתר על כן, המבקש ממשיך לעבוד כרגיל בקו החלוקה שלו, ולראייה לא הוצגה כל ראיה אובייקטיבית לתמיכה בטענה.

    

10. לעניין מעבר הקטינה ה' לביתו סבורה שאין המדובר בשינוי נסיבות המצדיק ביטול מזונות שכן הנסיבות לכך הן "הסתה קשה וניכור הורי" שהמבקש מפעיל כנגדה. כך גם אין כל החלטה שיפוטית המשנה את זמני השהות המקוריים. משכך, החיוב הכספי שנקבע בפסק הדין בעינו עומד, וביטול המזונות בנסיבות יהווה "פרס" למבקש על התנהגותו המנכרת, ויעודד את המשך ניתוק הקשר בינה לבין הקטינה.

     

11. בנוגע לזמני השהות עם הבנות הצעירות (א' וא'), סבורה שיש לדחות גם כן את הבקשה בטענה שהנטל עליה גדל וזאת לאור צמצום שהות אצל המבקש. לדבריה, הקטינות כמעט שאינן שוהות אצל המבקש בשל התנהגותו הפוגענית והתנהגות בת זוגו, ולכן הן נמצאות אצלה ברוב המוחלט של הזמן. בנסיבות אלה כל הוצאות המחיה, המדור והחינוך מוטלות על כתפיה, בעוד היא משתכרת רק כ-10,600 ₪ נטו ונושאת בהלוואות כבדות.

     

    דיון והכרעה:

     

    לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי לקבל את הבקשה בחלקה. אנמק;

     

12. הכלל הוא ששיעור המזונות אינו מהווה מעשה בית דין, ועת אירע שינויי נסיבות מהותי ובלתי צפוי, ניתן לשוב ולעתור בעניין המזונות (ע"א 363/82 פייגה נ' פייגה). את המושג "שינוי נסיבות" בהקשר זה נהוג לפרש באורח דווקני, שאם לא כן עשוי להיות מופר האיזון בין המגמה להביא לסופיות הדיון לבין הצורך להתאים את גובה המזונות לצרכי חיים ולמצבי חיים משתנים בין של הצד הזכאי להם, ובין של הצד החייב בהם" (מ"א (ירושלים) 410/94 הלוי נ' הלוי (לא פורסם) - השופטת פרוקצ'יה; עמ' 49 לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה)." (הדגשה אינה במקור).

13. בבע"מ 7670-18 פלונית נ' פלוני, נקבע שהלכת פייגה עומדת בעינה והכלל הוא ששיעור המזונות אינו מהווה מעשה בית דין כאמור; ואולם, עת אירע שינויי נסיבות מהותי ובלתי צפוי, ניתן לשוב ולעתור בעניין המזונות. אשר על כן, הצורך בשינוי נסיבות מהותי הינו תנאי לדון בבקשה.

     

14. בענייננו, פסק הדין ניתן בהסכמת הצדדים ביום 11.03.2024, תוך שקלול הכנסותיהם (25,000 ₪ נטו למבקש לעומת כ-10,000 ₪ למשיבה), זמני השהות וצורכי הקטינות. מטענות הצדדים מצאתי כי בשלב מקדמי זה בו בית המשפט אינו עורך בירור עובדתי מקיף, עלה בידי המבקש להצביע רק על שינוי נסיבות בכל הקשור בזמני השהות של הבת ה'; אכן, מטענות הצדדים והמסמכים עולה שהקטינה עברה להתגורר בבית המבקש ביום 16.10.25 ואינה מקיימת קשר עם המשיבה. ואולם; עיון בכתבי הטענות ובתסקירי העו"ס מלמד שהמעבר אינו תוצאה של הסדר משפטי מוסכם, אלא פועל יוצא של סכסוך בעצימות גבוהה וטענות קשות מצד המשיבה כלפי המבקש לניכור והסתה. על פי הדיווחים, הקטינה מצויה בקונפליקט נאמנויות חריף וחלה הידרדרות במצבה הרגשי. עוד עולה שהמבקש "גורר רגליים" בביצוע ההחלטות הטיפוליות במרכז "אלמגור" שנועדו לשקם את הקשר עם המשיבה.

     

15. עוד מהמסמכים שהוצגו לעיוני, לא מצאתי שעלה בידי המבקש להוכיח שחלה ירידה בהכנסתו החודשית; בבקשתו גרס שזו פחתה לסך של כ- 14,000 ₪ נטו, אולם, עיון בתנועות חשבון הבנק שבבעלותו לשנת 2026 מלמד על הפקדות חודשיות ממוצעות בסך של כ-55,000 ₪ נטו, סכום העולה על הכנסותיו בעת מתן פס"ד. טענה זו דורשת בירור עובדתי מקיף אותו לא ניתן לערוך בשלב זה.

     

16. כך גם לא מצאתי לקבל את טענותיו להחמרה במצבו ברפואי; אישור על ניתוח בקע ממרץ 2025 אינו מהווה הוכחה לפגיעה בכושר השתכרות. לא הוצגה כל חוות דעת רפואית המאשרת אובדן כושר עבודה קבוע או זמני המונע מהמבקש להמשיך בעיסוקו כנהג חלוקה, ונתוניו הכלכליים בפועל סותרים את טענתו "לקריסה כלכלית".

     

17. עוד לא מצאתי ממש בטענות המבקש ביחס לזמני השהות עם הקטינות א' וא'; כפי שעולה מהתסקירים, הקטינות הצעירות שוהות רוב הזמן אצל המשיבה, ובהתאמה לכך, מרבית נטל הגידול וההוצאות עבורן, מוטל כיום על כתפיה, בעוד הכנסותיה נמוכות משמעותית משל המבקש, ומבלי שהיה שינוי בדמי המזונות עבורן. מכאן, הרי שלכל כל האמור לעיל לא הוצג שינוי נסיבות המצדיק התערבות בדמי המזונות עבורן, והבקשה בעניינן נדחית.

     

18. ואולם, ביחס לקטינה ה' מצאתי שחרף כל האמור לעיל דין הבקשה להתקבל בחלקה; בהתאם להסכם, המבקש מחויב במזונותיה בסך של 2,500 ₪ בחודש. כמפורט לעיל, סכום זה נקבע ביחס לזמני שהות אחרים, באופן בו הקטינה שהתה יותר בבית המשיבה. כיום הקטינה נמצאת בבית המבקש באופן מלא, ומשכך נהיר כי נושא במלוא הוצאותיה. בנסיבות אלה, ועל אף שהסכמה זו אינה תולדה של החלטה שיפוטית, הצדק מחייב הפחתה בדמי המזונות. ואולם; בנסיבות לפניי לא מצאתי שיש מקום להורות על הפחתה ביחס לשינוי בזמני שהות מבלי להידרש ליתר הנסיבות. כאמור לעיל, התנהלות המבקש בהליכים הקשורים שאינם מתבררים לפניי והקשורים בחידוש הקשר עם הקטינה מתנהלים באופן של גרירת רגליים. על כך קיים חשש של ממש שמא ביטול דמי המזונות יביא להימשכות בלתי רצויה של ההליך הטיפולי לפני ד"ר בר-און תוך קיבוע והנצחת הנתק, ופגיעה בטובת הקטינה.

     

19. יתר על כן, בשורה ארוכה של פס"ד נקבע שגם במצבים בהם לא מתקיימים זמני שהות כלל בין הורה לקטין, או שהם מצומצמים ביותר, ואף במקרים שבהם חל שינוי זמני בנסיבות המגורים, אין לבטל או להפחית את החיוב במדור בבית ההורה האחר שכן עלויות המדור קבועות, ויש לשמור עבור הקטין על מדור יציב וקבוע (חדר מגורים). (ראה לעניין זה עמ"ש 54256-09-14; עמ"ש 58079-06-23).

     

20. מכל אלה ובאיזון הראוי אני קובעת כדלקמן:

     

    א. המבקש ימשיך וישלם למשיבה את עלות המדור עבור הקטינה בסך 500 ₪ לחודש.

     

    ב.המבקש יפקיד עבור הקטינה חסכון חודשי חלף דמי המזונות בסך של 1,000 ₪ מידי חודש, החל מיום 1.7.26 ועד למתן החלטה אחרת.

     

    ג.יתרת הסכום (1,000 ₪) יופחת מדמי המזונות החודשיים אותו על המבקש לשלם למשיבה על פי פס"ד.

     

    ד. זולת האמור לא יחול כל שינוי בהוראות הסכם לרבות לעניין נטל הנשיאה בהוצאות החריגות.

     

    ה.הבקשה לעניין הקטינות א' וא' נדחית.

     

    ו.תוקף החלטתי זו החל מיום 1.7.26.

     

21. יובהר למען הסר ספק, שאין בהחלטתי זו בכדי לקבוע מסמרות בטענות הצדדים ואלה יידונו לגופן ולעומקן במסגרת ההליך העיקרי.

     

22. לפנים משורת הדין ועל מנת שלא להעמיק את הקונפליקט איני עושה צו להוצאות.

     

    המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

     

    ההחלטה מותרת לפרסום בכפוף להשמטת כל פרט מזהה ותיקוני הגהה.

     

    ניתנה היום, י"ז תמוז תשפ"ו, 02 יולי 2026, בהעדר הצדדים.