עתירת אב לקבוע כי הקטינים יגדלו בביתו כ"בית מרכזי"

לפניי עתירת התובע, האב, לקבוע כי הקטינים יגדלו בביתו כ"בית מרכזי" ולהסדיר חלוקת זמני השהות של הקטינים עם מי מהצדדים אגב פרידתם.  רקע עובדתי ודיוני: 

• התובע (להלן גם: "האב") והנתבעת (להלן גם: "האם"), הם בני זוג לשעבר, אשר נישאו זה לזו כדמו"י ביום XX.XX.2008 והתגרשו בשנת 2024. מנישואיהם, נולדו לצדדים שלושה ילדים שפרטיהם בכותרת: א' בן כ-15 שנים ו-3 חודשים; ג', בן 13 שנים ו-מ', כבת 6 שנים.

   

• האב, בוגר תואר ראשון בהנדסת ביוטכנולוגיה ותואר שני במנהל עסקים בהכשרתו, אינו משולב במעגל התעסוקה, ולאחרונה אובחן על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה. על רקע זה, אושר לאב לצרוך קנאביס רפואי.

   

• האם, ד"ר לפסיכולוגיה XXXXX, כיום עוסקת כעצמאית בייעוץ אסטרטגי כפסיכולוגית XXXXXX ובעברה כיהנה בתפקידים בכירים, לרבות מנכ"ל מועצה אקדמית (---) וסמנכ"ל ב-(---).

   

• הצדדים והקטינים התגוררו ביישוב כ'. נכון לעת הזו, האב מתגורר בבית הוריו בעיר ב', והאם מוסיפה להתגורר בישוב כ'.

   

• בין הצדדים התגלע סכסוך אשר הוביל לפרידתם. ביום 16.7.2024 נקט האב בבקשה ליישוב סכסוך (י"ס 40929-07-24), לאחר כישלון הליך הגישור שנוהל בין הצדדים.

   

• עניינם של הצדדים מוכר היטב לבית המשפט. הקונפליקט ביניהם מתאפיין בעצימות גבוהה, כשלמרבה הצער, גם הקטינים חשופים ומעורבים בסכסוך שביניהם. הצדדים ניהלו, ועודם מנהלים לפניי הליכים נוספים בעניינים שונים. בסמוך לפתיחת הליך יישוב הסכסוך, עתר האב בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד האם (ה"ט 1121-08-24), במסגרתה ניתן על ידי כב' השופט שי שמואל (במסגרת תורנות) צו למניעת הטרדה הדדי. מתוך הקשר לדברים שיובאו בהמשך, ייאמר מיד, כי לאחר מתן הצו לעיל, האב עתר בלא פחות מארבע בקשות מכוח פקודת ביזיון בית המשפט, שנדחו הן על ידי מותב זה, והן על ידי ערכאת הערעור. הצדדים שניהם עתרו בבקשות נוספות למתן צווי הגנה כנגד השני (ה"ט 29805-09-24; ה"ט 31730-09-24 וה"ט 46687-10-24).